משרד עורכי דין
בני רייך 21, נתניה  |  טל' רב קווי: 052-3266589
חפש

נשמח לעמוד לשירותכם:

המשרד בתקשורת

עורך דין סכסוכי שכנים עודד פרץ מייצג שכנים בתביעות הקשורות לסכסוכי שכנים.
 
משרד עורכי דין סיכסוכי שכנים עודד פרץ מלווה דרך קבע וועדי בתים, ומייצגם בתביעות אל מול דיירים או שוכרים שמזיקים לרכוש המשותף או שלט משלמים את דמי ועד הבית.
 
עורך דין סיכסוכי שכנים עודד פרץ מייצג גם דיירים בתביעות כלפי ועד הבית, למשל בגין אי מתן מידע, קבלות, סירוב לתקן ניזקי נזילות, וכיו"ב.
 
בפסק הדין ע"א 1008/99 מקביאן נגד הילנגר ואח' נפסק כי הפיכת דירה לדירה מפוצלת אינה עולה כדי שימוש סביר ברכוש המשותף. חרף שלא הוגשה חוות דעת המוכיחה את ירידת ערך הדירות האחרות, נפסק כי ניסיון החיים מוכיח כי זהו המצב.
 
גם בפסק הדין ע"א 395/74 יצחק לוי נגד רבקה סמואל נפסק כי הוספת דירות לבית משותף בד"כ מביאה לירידת ערך הדירות האחרות. נפסק כי אין להתיר פריצת חור בקיר החיצוני של הבית המשותף. ראה גם ע"א 515/65 רבובסקי נגד קלסברג שם נאמר כי אין לאפשר פגיעה באסתטיות או בסימטריות של הבית המשותף.
 

גם פסק הדין ע"א 429/80 צבי גרפינקל אסר פריצת חור בקיר בבית המשותף. פיצול דירה טעון היתר בניה. לפיצול דירה יש השפעה נגטיבית על סביבת המגורים כולה ועל הבית המשותף בכללותו.

עורך דין סכסוכי שכנים עודד פרץ מסכים.
 
בפסק הדין אליאס נגד שפר ע"א 93/81 נפסק כי על מנת למנוע סכסוכי שכנים בבתים משותפים ועל מנת למנוע מצב של קריסת המוסד החשוב הזה חייב להיווצר משטר של זכויות ברורות ואכיפות, על מנת שלא יהא מצב של איש הישר בעיניו יעשה בבית המשותף, והחזק ישלוט ע"י קביעת עובדות בשטח.
 
בפסק הדין ע"א 549/73 וינטרס נגד זמורה נקבעה ההלכה לפיה כל דייר בבית המשותף רשאי לעשות שימוש סביר ברכוש המשותף, כל עוד לא מונע שימוש דומה מכל דייר אחר, ושימוש שכזה לא מצריך אישור מוקדם של האסיפה הכללית. כך למשל, בתיק נצרת 28/07 נפסק כי משחק כדורגל בחצר המשותפת הינה שימוש סביר.
 

בפסק דין ע"א 93/84 קדמי נגד קווין נפסק כי האסיפה הכללית בבית המשותף רשאית ליתן הסכמתה באופן רטרואקטיבי.
 
בפסק הדין ע"א קונצ'יצקי נגד שפלן הורה המחוזי לדייר שהחזיק בגג לסלק את עצמו משם, חרף ששהה שם משך 40 שנה, וקיבל את החזקה בגג מאת הקבלן. רק במקרים נדירים בהם ניתנה הסכמה מפורשת לבניה או כאשר הייתה הסתמכות על השתיקה וכאשר בוצעה השקעה וישנה ציפייה סבירה שהרשות תמשך, רק אז הרשות הינה רשות בלתי הדירה.
 
בפסק הדין ע"א (ת"א) 271/85 הילמן נגד רוזן בית המשפט קבע כי יש להימנע מלראות בויתורים זמניים כויתור סופי על זכות הקניין. לעיתים הדיירים מאפשרים לדיירי קומת הקרקע לעשות שימוש בלבדי בגינה. אין לראות בכך משום ויתור. ע"א 281/61 שלוסטר נגד כץ. ע"א 5043/96 גלמן נגד הררי. ע"א 239/79 ישראל גלבורט נגד הממונה על המרשם.
 
הסכמה לשימוש ייחודי ברכוש המשותף אפשר שתעשה בע"פ. אם הרשמים ניכרו בשטח והייתה הסתמכות הרי שההסכמה מחייבת גם את חליפי הבעלים- ע"א 815/81 יעקב כליפא נגד שאול. ע"א 1020/03 בובליל נגד שטיינר. רשות בלתי הדירה. ע"א 7139/99 אלוני נגד ארד. קוגלמס נגד קוגלמס ע"א 5136.

פסקי דין בנושא סכסוכי שכנים

סעיף 145 לחוק התכנון והבניה קובע כי כל בניה טעונה בהיתר בניה. חשוב להדגיש כי קבלת היתר בניה אינה מהווה העברה קניינית או הכשרת בניה הפוגעת בזכויות הקניין ברכוש המשותף - בג"צ 305/82 מור נגד הועדה המחוזית. רוקר נגד סולומון. ת.א 2498/04 לוי גליה.
כלומר, השאלה התכנונית והשאלה הקניינית הינן שאלות נפרדות, כאשר כ"א מהן צריכה להתקיים בנפרד. בג"צ 879/89 בנייני ט.ל.מ.
 
 
בפסק הדין רדומילסקי נגד פרידמן נקבע כי אין בזכות הבעלות משום הצדקה לגרום לאחר נזק. הפסיקה, יחיאל נהרי ירושלים 93/08, קבעה ככל כי אין תירוץ לאי תשלום מיסי ועד הבית. בעל דירה שסבור שהועד לא מקיים את חובותיו לא רשאי לעכב או להתלות מיסי ועד בית אלא רשאי להגיש תביעה למפקח על רישום המקרקעין. בפסק הדין ע"א 179/84 ברטה רוס נקבע כי בעל דירה בבית המשותף רשאי לתקן ליקוי ברכוש המשותף על חשבונו ואז לדרוש אותו מהנציגות, אם דרש את התיקון קודם, הדיירים לא שעו לדרישתו, וכאשר התיקון היה דחוף ונעשה ברמה ובעלות סבירה.
 
 
בתיק עכו 70/06 נעשה שימוש בסעיף 59 ו' לחוק המקרקעין על פיו רב של שני שלישים באסיפה הכללית מספיק להתקנת מעלית, ובתנאי שניתן היתר בניה לגביה, ושאין בהתקנת המעלית משום פגיעה מהותית בדיירים או ברכוש המשותף. בעבר הייתה זכות וטו לכל דייר בודד וסחטן. החוק תוקן. נפסק כי אין בהצרת רוחב חדר המדרגות או באי הנוחות משום פגיעה מהותית. בד"כ בניית מעלית מעלה את ערך הדירות. התביעה לצו מניעה שיאסור הקמת מעלית נדחה והתובעת חויבה בהוצאות ע"ס 9,000 ₪ בליווי מע"מ.
 
 
פסק דין ע"א 281/61 שלוסר נגד כץ קבע כי סעיף 58 לחוק המקרקעין אומר כי הדיירים קובעים לעצמם תקציב הצופה פני עתיד ועל פיו דורשים תשלום מיסי ועד בית מכל דייר, ע"פ יחס שטח דירתו. נפסק כי גם דייר בבית המשותף שלא נהנה משירותי ועד הבית חייב לשלם דמי ועד בית משותף. ראה גם פסק דין ע"א ד"ר שלום נגד נציגות הבית וע"א 3454/04 אור הילה נכסים. כלומר, גם דירות בלתי מאוכלסות חייבות בתשלום ועד בית. לדייר לא יכולה לעמוד כל טענת קיזוז אלא בהסכמה מפורשת. דייר בבית המשותף לא רשאי להחליט על דעת עצמו כי הוא לא ישלם ועד בית בתמורה לעבודות כאלו ואחרות שהוא מנדב את עצמו לבצע בבית המשותף וברכוש המשותף. נצרת 4/05 ישראל בלזר- חבר ועד בית שפועל ברשלנות הינו אחראי אישית לנזקים. רע"א 6830/00 ברנוביץ נגד תאומים.
 
 
בתיק חיפה 84/5 ניתן צו מניעה האוסר בניה היות ולא נתקבלה ההסכמה הקניינית הדרושה לבניה. ע"א 1415/00 אברהם נגד אזרד- החלטת הרחבה ברב שלושה רבעים לא צריכה להתקבל באסיפה הכללית דווקא. אין צורך בשטר מכר או בתיקון צו הבית המשותף.
 
 
בפסק הדין ע"א 831/80 זמיר נגד כימיקלים נפסק כי עילת הסגת הגבול מצויה בסמכותם המקבילה של בית משפט השלום ושל המפקח על רישום המקרקעין. עילת הסגת הגבול הינה מתמשכת, ומירוץ ההתיישנות מתחיל רק עם סיומה.
 
 
בפסק הדין מפקח ירושלים תיק מס' 215/06 יצחק ליברמן נפסק כי הדיירים רשאים להחליט לשלם לועד הבית שכר סביר. ע"פ סעיפים 68 ו- 77 ה' זו החלטה שכולם חייבים לעמוד בה. ניתן גם לפטור את הועד מתשלום ועד הבית בבית המשותף. ההחלטה היא חוקית אם נתקבלה ברב קולות של הנוכחים. בפסק הדין נטלה צבי נגד עטרה צבי ע"א חיפה נפסק כי אין דרך לעקוף את רב 75 אחוזים הדרוש להרחבה לבניה אלא בהסכמות על דרך ניהול מו"מ. בתיק 87/08 מפקח על רישום המקרקעין ברחובות נדחתה תביעתו של דייר בבית המשותף להתקין רשתות נגד יונים ושאר הדיירים לא חייבים להשתתף בהוצאה זו.
 
 
בתיק מפקח חיפה 105/07 נדחתה הסתמכותו של דייר על סעיף בחוזה הרכישה שלו הפוטר אותו מלשלם מיסי ועד בית, שכן הדיירים לא היו צד להסכם זה. תשלום ועד בית אינו מותלה בשביעות רצון מועד הבית המשותף.
בתיק נצרת 28/07 ובתיק חיפה 20/07 נפסק כי המפקח על רישום המקרקעין אינו מוסמך לכפות את חלוקתה של חצר הבית המשותף, גם אם הדבר ימנע סכסוך שכנים.
 
 
בתיק מפקח עכו 60/06 נפסק כי למפקח אין סמכות לדון בנושאי תכנון ובניה ולבטל או לתת היתר בניה ואין לו סמכות בעשיית עושר שלא במשפט, אך כן יש לו סמכות לפסוק פיצוי בגין הסגת גבול וסמכות נזיקית אגבית על פי פסק הדין גרינוולד נגד סילוני. בתיק מפקח על רישום המקרקעין עכו תיק מס' 109/06 אריה עברי נגד ברונפמן אלכסנדר הנתבע רצה לבנות על הגג והשיג היתר ואת ההסכמה הדרושה. נפסק כי קיימת חזקה כי המסכימים הסכימו גם בשם בן הזוג שלהם. בתיק נתניה 8/06 נפסק כי הגדרת ,דירה" כוללת גם מחסן וגם בגין זה יש לשלם את מיסי ועד הבית. פרק ו' מתייחס לתיאור הפיזי ולא לשימוש.
 
 
בתיק ירושלים 138/04 רפואה נגד חברוני נפסק כי הצבת 3 מזגנים בצמוד לחלון דירה איננה שימוש סביר ברכוש בבית המשותף. עורך דין סכסוכי שכנים עודד פרץ מסכים. מקובל להציב מזגן אחד בלבד. בתיק מפקח פתח תקוה 135/06 נציגות הבית המשותף נגד אמיתי נקבע כי שטח מרפסת פתוחה, אפילו אם מקורה, ואפילו אם צמודה, אינו נכלל בחישוב לצורך תשלום מיסי ועד בית.
 
 
עורך דין סכסוכי שכנים עודד פרץ מתמחה בסכסוכי שכנים בבתים משותפים.
עו"ד סיכסוכי שכנים עודד פרץ מתמחה בסכסוכי דיירים בבית משותף ובתביעות אצל המפקח על הבתים המשותפים.
עורך דין סיכסוכי שכנים עודד פרץ עוסק בערעורים על החלטות המפקח על רישום המקרקעים לגבי סיכסוכי שכנים בבית המשותף.
 משרד עורכי דין סיכסוך שכנים עודד פרץ מייצג הן דיירים והן ועדי בתים בהליכים משפטיים הקשורים לבניין המגורים המשותף וביחס לרכוש המשותף.

עורך דין סיכסוכי שכנים עודד פרץ מעניק ייצוג וליווי משפטי לוועדי בתים וכן לשכנים בבית המשותף, לרבות בנושאי בנייה, מחסנים, מרפסות, גגות, שימוש מותר ואסור ברכוש המשותף, וכן בנושאי אחריות לתיקוני נזילות ורטיבות וכיו"ב.
 
עו"ד סיכסוכי שכנים עודד פרץ מעניק ייעוץ בדבר סמכויותיו של המפקח על רישום מקרקעין ובדבר האם ניתן להגיש תביעה ספציפית בסיכסוך שכנים אצל המפקח, ובאיזו לישכה.

סעיף 72 לחוק המקרקעין קובע כי למפקח סמכות לדון בסיכסוך שכנים לפי התקנון או בעילת הסגת גבול. כל בעל דירה רשאי להגיש תביעה אצל המפקח, ולמפקח יש את כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית.

משרד עורכי דין סיכסוך שכנים עודד פרץ מדגיש כי בעיקרון, למפקח על רישום המקרקעין יש סמכות לדון בסיכסוך שכנים לפי תקנון הבית המשותף או לפי התקנון המצוי. התקנון המצוי נמצא בסיפא של חוק המקרקעין התשכ"ט 1969. התקנון המצוי אוסר על בעל דירה בבית משותף לעשות שינויים הפוגעים בדירה או ברכוש המשותף. התקנון מאפשר לכל בעל דירה לדרוש מועד הבית לבצע כל תיקון שעלול לגרום לנזק לדירתו.

בנוסף, למפקח יש סמכות לדון בתביעה להשבת הרכוש המשותף לקדמותו ואף להורות על שיפוי או פיצוי נלווה לעניין זה.

עו"ד סיכסוכי שכנים עודד פרץ מדגיש כי בענייני הבית המשותף וסכסוכי שכנים למפקח על רישום המקרקעין יש סמכויות כמו לבית משפט השלום, וחרף שהמפקח משויך למשרד המשפטים, הרי שהמדובר בערכאה שיפוטית לכל דבר ועניין אשר הערעור ממנה הינו לבית המשפט המחוזי!

משרד עורך דין סכסוך שכנים עודד פרץ מדגיש כי נושאים של נזילות ורטיבות הינם תביעות שכיחות בין דיירים. הוכחתן של נזילות ושל רטיבות לרב מתבצעת באמצעות מומחים לאיתור נזילות.

עורך דין סכסוכי שכנים עודד פרץ צדגיש כי ישנם מצבים בהם הלקוח מבקש לא רק כי הנזילות או הרטיבות יתוקנו, אלא בנוסף עומד על פיצוי כספי גם בגלל שהוא הפסיד דמי שכירות או בגלל עוגמת הנפש או בגלל אובדן יכולת השימוש וההנאה בחלקים מביתו, וגם בתביעות שכאלו מטפל משרד עו"ד סיכסוך שכנים עודד פרץ.
 
כל הזכויות שמורות לעורך דין סכסוכי שכנים עודד פרץ. אין באמור משום ייעוץ משפטי מחייב מטעם עורך דין סיכסוכי שכנים עודד פרץ.
 
סכסוכי שכנים ובתים משותפים
 


נשמח לעמוד לשירותכם:

location, location, map, marker, pin
phone, phone, contact, telephone, support, call
phone6, phone, contact, telephone, support, call
print, print, printer
bubble13, bubble, comment, chat, talk

 

בני וו. רייך 21, נתניה
 
טל' רב-קווי: 052-3266589
 
פקס למייל: 5273133 -77 -153
 
דוא"ל: odedperetzadv@gmail.com
 
 עורך דין לשון הרע  |  עורך דין מקרקעין  |  עורך דין ליטיגציה

נשמח לעמוד לשירותכם:

location, location, map, marker, pin
phone, phone, contact, telephone, support, call
print, print, printer
bubble13, bubble, comment, chat, talk

בני וו. רייך 21, נתניה
טל' רב-קווי: 052-3266589
פקס למייל: 5273133 -77 -153
דוא"ל: odedperetzadv@gmail.com

 עורך דין לשון הרע  |  עורך דין מקרקעין  |  עורך דין ליטיגציה