משרד עורכי דין
בני רייך 21, נתניה  |  טל' רב קווי: 072-33-80-628
חפש

נשמח לעמוד לשירותכם:

המשרד בתקשורת

קבלת פסק דין והנתבע לא שילם? חזר לך צ'ק? עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ ומשרדו עוסקים בקביעות בנושא ההוצאה לפועל והגבייה. עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ מעניק שירותי הוצאה לפועל, אכיפה וגבייה, בלתי מתפשרים.

עודד פרץ מתייחס להליך ההוצאה לפועל כאל ריצה למרחקים ארוכים, ריצת מרתון, ופועל בנחישות לגביית חובות על פני שנים, וככל שיידרש. 

הליך ההוצאה לפועל הינו ההליך שבא אחרי ההליך השיפוטי. בלשכת ההוצאה לפועל ניתן להגיש פסקי דין אשר הנתבעים לא מילאו אחריהם.
  • גביית צ'קים חוזרים
  • הגשת טענת פרעתי בהוצאה לפועל מטעם חייבים בהוצאה לפועל אשר טוענים כי כבר שילמו את חובם בהוצאה לפועל

לשכת ההוצאה לפועל גם ניתן להגיש צ'קים שחזרו, ואין צורך בהליך משפטי קודם. ואולם, ככל שמוגשת התנגדות לביצוע שטר צ'ק, התיק יעבור לבית המשפט והעניין יוכרע שם.

כיום הדין מאפשר להגיש בהוצאה לפועל גם תביעות קצובות, ובתנאי שניתנת התרעה כדין. הליכי ההוצאה לפועל מאפשרים לזוכה להיפרע מאת החייב, לרבות באמצעות מכירת רכושו של החייב. בנוסף, ניתן אכוף על החייב ציות באמצעות צווי מאסר, עיכוב יציאה מהארץ וצווי עיקול. משרד עורכי דין הוצאה לפועל עודד פרץ מתמחה בהליכים אילו. ערכאת ההוצאה לפועל אינה ערכאת ערעור, והחייב לא רשאי לטעון כי פסק הדין שניתן אינו מוצדק או להעלות טענה מהותית כלשהי כנגדו. הטענה המהותית שיכול חייב להעלות בהוצאה לפועל היא טענה מסוג "טענת פרעתי", טענה לפיה הוא כבר פרע את החוב, למשל. על החלטת ההוצאה לפועל בטענת פרעתי יכול החייב לערער לבית המשפט המחוזי. עורך דין הוצל"פ עודד פרץ ושות' מתמחה בייצוג בהוצאה לפועל של חייבים ושל זוכים בטענת פרעתי. 
  • בהליכי הוצאה לפועל החייב מחויב בחקירת יכולת לגבי מצבו הכלכלי, וכן בויתור על סודיות. הנטל הוא על החייב להוכיח את מצבו הכלכלי. החייב יכול להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל הנוחה לו, ולאו דווקא בלשכת ההוצאה לפועל בה נפתח תיק ההוצאה לפועל כנגדו.
  • ככל שהחייב אינו יכול לעמוד בחוב הפסוק, עליו להגיש בקשה לצו תשלומים, ולשלם כפי הצעתו, עד מתן החלטה, ובתנאי שהסך המינימלי לא נופל מהסך הקבוע בחוק. חייב שקיימים כנגדו תיקים רבים בהוצאה לפועל רשאי לבקש איחוד תיקים, בתנאי שעומד בתנאים הקבועים בחוק. עם הגשת הבקשה לאיחוד תיקים, יינתן כנגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ. תנאי לצו איחוד תיקים הוא שהחייב פורע לפחות 3 אחוזים מחובותיו. משרד עו"ד הוצל"פ מטפל בנושא זה.
 
  • ראש ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים, ואז יוטלו על החייב מגבלות שונות כגון איסור השימוש בצ'קים או בכרטיסי אשראי. לחייב מוגבל באמצעים אסור לייסד תאגיד או ליטול בו חלק. כנגד חייב מוגבל באמצעים יינתן צו איחוד תיקים.
  • תיק הוצאה לפועל ניתן לפתוח בכל לשכת הוצאה לפועל במדינה. יש לצרף את ההעתק המקורי של פסק הדין. הליכי ההוצאה לפועל הם כפייתיים ומוציאים לפועל יכולים לעשות שימוש בכוח סביר ואף במשטרה. הליכי הביצוע בהוצאה לפועל יחלו אך ורק לאחר המצאת אזהרה לחייב.
  • האזהרה תזהיר את החייב כי ככל שלא ישלם את חובו ולא יתייצב לחקירת יכולת, הדין יראה אותו כחייב משתמט והוא צפוי למאסר. מאסר בהליכי ההוצאה לפועל הוא לשם כפיית ציות ולא לשם הענישה גרידא. תקופת המאסר בדרך-כלל היא עד 7 ימים בכל פעם.
  • ההוצאה לפועל רשאים לבצע חיפוש על החייב או בביתו, ולעקל דברים שנמצאו תוך כדי החיפוש, ללא צורך בצו עיקול. ישנם כמובן מטלטלים וחפצים אישיים ובסיסיים שחוק ההוצאה לפועל לא מתיר לעקל. את המעוקלים ניתן למכור במכרז או במכירה פומבית. ניתן גם להטיל עיקול על נכסי החייב המצויים אצל אחר, למשל לעקל את משכורתו שעודנה בידי מעסיקו של החייב.

עורך דין הוצאה לפועל

עורך דין הוצאה לפועל
טענת פרעתי:

סעיף 19 (א) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 עוסק בטענת פרעתי בהוצאה לפועל וקובע כי חייב בהוצאה לפועל הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

סעיף 19 (ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 : החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.

סעיף 19 (ג) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967: דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב בטענת פרעתי, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו".

טענת פרעתי הינה מהטענות היחידות והמרכזיות לגביהן יש להוצאה לפועל סמכות שיפוטית מהותית, ולא כזו מינהלית או טכנית גרידא. על החלטת לשכת ההוצאה לפועל בטענת פרעתי ניתן לערער בזכות לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים, זאת ע"פ סעיף 19(ג) לחוק ההוצאה לפועל ותקנה 120 (ב) לתקנות ההוצאה לפועל. עו"ד הוצל"פ עודד פרץ ומשרדו מטפלים בהגשת ערעורים על החלטות ההוצל"פ. עו"ד הוצאה לפועל עודד פרץ מבהיר כי טענת פרעתי בהוצאה לפועל הינה טענה מסוג של "הודאה והדחה", בה החייב בהוצאה לפועל טוען בעצם כדלקמן: "כן, אני חייב כסף, אבל כבר שילמתי באופן כזה או אחר". כורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ מפנה לפסקי דין ע"א 357/72 שנסי נגד בצלוילי, ע"א 513/67 כהן נגד שהבר. ע"א 414/66 פישביין נגד דגלס.

טענת פרעתי הינה טענה שיכול להעלות החייב בהוצאה לפועל. משמעותה של טענת פרעתי הינה שכשמה כן היא - טענה לפיה החייב בהוצאה לפועל טוען כי הוא כבר פרע את הסך הפסוק ולכן אינו חייב לשלמו עוד. נטל ההוכחה רובץ על החייב להוכיח טענת פרעתי, בבחינת "המוציא מחברו - עליו הראייה". טענת פרעתי חייבת להתייחס לנסיבות שנולדו לאחר מתן פסק הדין, שלא כן לשכת ההוצאה לפועל תדחה את טענת הפרעתי בטענה מקדמית לפיה הטענה היתה צריכה להיות מועלית במסגרת תיק בית המשפט, ולא במסגרת תיק ההוצאה לפועל. בר"ע 87/72 אלבוים נגד חברת פרץ אפשטיין.

עו"ד הוצאה לפועל עודד פרץ מבהיר כי טענת פרעתי בהוצאה לפועל אינה מתייחסת רק לטענת פרעתי במובנה הצר והמילולי, אלא לכל טענה מהותית לפיה החייב טוען כי כבר אינו חייב לשלם את החוב הפסוק, למשל טענת קיזוז, התיישנות, ויתור, פטור, הפטר, פשרה,חשוב לציין כי את  טענת פרעתי ניתן להעלות בכל שלב.

מומלץ לחייבים בהוצאה לפועל לחשוב היטב לפני שהם מעלים טענת פרעתי, שכן דיני ההוצאה לפועל קובעים כי חייב שהעלה טענת פרעתי חסרת בסיס, יחויב בהוצאות מיוחדות לטובת הזוכה בהוצאה לפועל, ע"פ סעיף 19 (ג) לחוק ההוצאה לפועל.

עו"ד הוצאה לפועל עודד פרץ מבהיר כי חייב בהוצאה לפועל אשר שילם את מלוא חובו כפי שהיה בתיק בית המשפט, לפני שנפתח כנגדו תיק בהוצאה לפועל, אך שלא שילם את מלוא החוב בתיק ההוצאה לפועל עצמו, אינו רשאי להעלות טענת פרעתי, שכן אם תיק ההוצאה לפועל נפתח כדין, בתום לב, על הסך הנכון, הרי שעם פתיחתו מתווספים לסך הקרן גם אגרת ההוצאה לפועל, וגם שכר טרחת עורך דין, כאשר חוק ההוצאה לפועל קובע כי כספים שמשלם החייב במסגרת תיק ההוצאה לפועל, נזקפים, בראש ובראשונה, לכיסוי האגרה ושכר טרחת עורך דין ביחס לתיק ההוצאה לפועל.

כלומר, ביטול החלטה בדבר הוצאות שנפסקו בבית המשפט, לא מבטלת באופן אוטומטי את הוצאות הנלוות לתיק ההוצאה לפועל אשר נפתח בינתיים, ובלבד שתיק ההוצאה לפועל נפתח כדין ובתום לב.

עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ מבקש להמחיש את הענין באמצעות דוגמא פשוטה:

במסגרת תיק בית משפט ניתנה החלטה כלשהי המחייבת את הנתבע בהוצאות לטובת התובע. חלפו עברו 30 ימים מיום פסיקת ההוצאות, הנתבע לא שילם את ההוצאות, ולכן התובע פתח כנגדו תיק בהוצאה לפועל.  לימים, ביקש הנתבע להשיג על ההחלטה בגינה נפסקו כנגדו הוצאות, בין אם במסגרת בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, או במסגרת עירעור. הנתבע צלח בהליך זה וההחלטה בוטלה. במצב דברים זה החייב בהוצאה לפועל עדיין חייב לשלם לזוכה בהוצאה לפועל את סך האגרה ושכר טרחת עורך דין. יותר נכון יהיה לומר כי החייב בהוצאה לפועל טרם שילם את מלוא הסך הפסוק, לגופו שכן, כאמור, סך אגרת ההוצאה לפועל ושכר טרחת עורכי הדין כבר נפרעו, וזאת באופן אוטומטי, ומהכספים הראשונים ששולמו לתי ק ההוצאה לפועל. עו"ד הוצאה לפועל עודד פרץ ממליץ למי שנפסקו הוצאות לחובתו, והמבקש לערער על כך, לבקש מבית המשפט שפסק את ההוצאות, שיורה על עיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל, אחרת מסתכן כי בינתיים יפתח כנגדו תיק בהוצאה לפועל, אשר הוא יצטרך לשאת בהוצאותיו, גם אם תבוטל ההחלטה בסופו של יום.

סעיף 9 (ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967: האגרות ווהוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב בהוצאה לפועל, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב".

ראה פסק הדין 2304/07 פריינטה נגד שבתאי טוטח. רע"א 6845/06 בנק הפועלים נגד טוריאל.

ע"פ סעיף 9 (א) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 את אגרת ההוצאה לפועל משלם הזוכה עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל. ואולם, סעיף 9 (ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 קובע כאמור כי החייב בהוצאה לפועל הוא אשר יישא בסופו של דבר בתשלום הוצאות תיק ההוצאה לפועל, שכן הוצאות תיק ההוצאה לפועל הופכות לחלק בלתי נפרד מהחוב הפסוק. פסק דין 15827/07 בנק לאומי נגד מוסקונה.

סעיף 10 (ג) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 קובע כי שכר טרחת עורך דין בהוצאה לפועל דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9 לחוק ההוצאה לפועל.  עו"ד הוצאה לפועל עודד פרץ מסכים.  

סעיף 75 (א) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 זקיפת הכנסות הביצוע - כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי סעיף 9 לחוק ההוצאה לפועל, ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק, לפי הסדר הבא: הוצאות, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה. פסק הדין 17810/06 בנק למסחר נגד אזולאי ויוי. כנ"ל בית המשפט העליון בע"א 1202/95. ת.א. 1359/01 איגור ילניק נגד אולג טאישידלר.

בפסק הדין מאת כב' בית המשפט העליון 7819/07 נפסק כי בדרך כלל עמידה על זכות לא תיחשב כחוסר תום לב. ראה גם ע"א 189/89 קופת חולים מכבי נגד קופת חולים כללית. עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ מסכים עם הלכה זו.

לסיכום:

הליכי ההוצאה לפועל מאפשרים לזוכה או לנושה מכוח פסק דין או מכח שטר או מכח צ'ק לממש ולבצע את זכותו כנגד החייב. בלשכת ההוצאה לפועל ניתן להוציא לפועל פסק דין או החלטה של בית משפט בהליך אזרחי.

היחס בין חוק ההוצאה לפועל לבין פקודת ביזיון בית המשפט:

עו"ד הוצל"פ עודד פרץ מדגיש כי לרב, צו מניעה לא ניתן לממש במסגרת לשכת ההוצאה לפועל, אלא במסגרת הליכים ע"פ פקודת ביזיון בית המשפט.

בפסק הדין ע"א 228/63 עזוז נגד עזר נפסק כי דרך המלך הינה פניה ללשכת ההוצאה לפועל, ורק אם לא ניתן לקבל סעד ע"פ חוק ההוצאה לפועל, רק אז ניתן לפנות להליכי ביזיון בית המשפט.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967- סעיפים מרכזיים:

עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ מבקש להדגיש שוב כי לשכת ההוצאה לפועל והליכי ההוצאה לפועל אינם הליכי עירעור, ולא ניתן לבקש בהוצאה לפועל מעין "מקצה שיפורים" להחלטות שהוחלטו בבית המשפט. לשכת ההוצאה לפועל אחראית על ביצוע הצד האופרטיבי והטכני של פסק הדין. הא ותו לא. כל שרשאי ראש ההוצאה לפועל לעשות הוא לבקש מבית המשפט שיבהיר את פסק הדין שניתן, על מנת שלשכת ההוצאה לפועל תדע כיצד לאוכפו נכונה.

עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ מדגיש כי בהליכי הוצאה לפועל אין תחולה לסמכות מקומית, וניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל בכל לשכת הוצאה לפועל בישראל.

לחייב תומצא אזהרה. המצאת האזהרה בהוצאה לפועל הינה תנאי הכרחי לנקיטתם של הליכי ביצוע בהוצאה לפועל, כדוגמת צו עיקול או צו עיכוב יציאה מן הארץ. סעיף 7 (ה) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967.

ואולם, תקנה 14 לתקנות ההוצאה לפועל קובע חריג לכלל. ע"פ החריג, ניתן הזוכה יכול לבקש עיקולים בטרם המצאת אזהרה, על מנת למנוע מהחייב לסכל את הליכי ההוצאה לפועל. משרד עורכי דין הוצאה לפועל עודד פרץ ושות' מתמחים בהליכים אילו.

באזהרה יוזהר החייב כי אם לא ישלם את החוב הפסוק ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא צפוי למאסר.

חייב שקיבל אזהרה בהוצאה לפועל רשאי לבקש כי ינתן לו צו תשלומים ע"פ ישלם את החוב בתשלומים, מדי חודש בחודשו. עורך דין הוצל"פ עודד פרץ ממליץ לחייב לנקוט בפעולה זו.

החייב או הזוכה בהוצאה לפועל רשאים לבקש את התייצבותו של החייב לחקירת יכולת, בה החייב בהוצאה לפועל מחויב לחשוף כל מידע ביחס למצבו הכלכלי וביחס ליכולתו לשלם את החוב.

עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ מדגיש כי הליכי ביצוע כנגד החייב ננקטים אך ורק לבקשתו של הזוכה בהוצאה לפועל, ובכפוף לתשלום אגרת הוצאה לפועל, ודברים לא יקרו מאליהם. לפיכך, עו"ד הוצאה לפועל עודד פרץ מדגיש את הצורך להיות מיוצג ע"י עו"ד הוצאה לפועל מומחה.

סעיף 7ג(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על החייב בהוצאה לפועל מוטל הנטל להוכיח ולהראות את מידת יכולתו לפרוע את החוב, ולחשוף כל מסמך לצורך הענין, שלא כן יראה כבעל יכולת המשתמט מתשלום לענין הליכי הבאה ומאסר במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

סעיף 7ג(ב) לחוק ההוצאה לפועל רואה בחייב שלא מילא אחר האזהרה, שלא הגיש בקשה לצו תשלומים, כבעל יכולת המשתמט לענין הליכי הבאה ומאסר.

סעיף 69 יא (א) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי חייב שלא שילם את חובו ולא הגיש בקשה לצו תשלומים בתום 30 ימים מהמצאת אזהרה, יכול להיות מזומן לבירור לבקשת הזוכה, כאשר אי התייצבות תגרור את החזקה לפיה החייב הינו בעל יכולת המשתמט, וניתן להוציא כנגדו צו הבאה. צו הבאה כנגד החייב הינו בד"כ תנאי מוקדם להוצאת צו מאסר.
 
הובא החייב לפני ראש ההוצאה לפועל במסגרת צו הבאה, עליו להציע דרכים לפירעון חובו ועליו לחתום על כתב ויתור על סודיות ולספק כל מידע, שלא כן ניתן לאוסרו בשל ביזיון ההוצאה לפועל.

סעיף 70 (א) לחוק ההוצאה לפועל מאפשר מאסר עד שבוע ימים, לרבות אם החייב לא מילא אחר האזהרה ולא הגיש בקשה לצו תשלומים.

מאסר ע"פ חוק ההוצאה לפועל אינו מאסר פלילי לצורך ענישה, אלא מאסר לצורך כפיית תשלום. המחוקק לא התכוון לאסור חייבים חסרי אמצעים, אלא רק כאלו המשתמטים. עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ מסכים עם מדיניות זו.

חייב יכול תמיד להשתחחר מהמאסר אם ישלם את חובו או ייתן ערובה מספקת לתשלומו. עו"ד הוצל"פ עודד פרץ מסכים עם הוראה זו והיות מטרת המאסר הינה כפיית ציות ולא ענישה גרידא.

סעיף 72 א (א) לחוק ההוצאה לפועל מגביל את תקופת המאסר בגין מס' צווי מאסר כך שאם תקופות המאסר המצטברות עלה על 30 ימים, ישתחרר לאחר 30 ימים, ויאסר שוב רק לאחר 30 ימים משחרורו.

לגבי חובות מזונות, תקופת המאסר המירבית ע"פ חוק ההוצאה לפועל הינה 21 ימים, ולא 7 ימים. עו"ד הוצאה לפועל עודד פרץ מבהיר כי ההבדל טמון בחשיבות שייחס המחוקק במיוחד למזונות קטינים. סעיף 74 לחוק ההוצאה לפועל קובע דרישות מקילות יותר לאפשרות ליתן צו מאסר לגבי מזונות.

סעיף 14 (א) לחוק ההוצאה לפועל מאפשר הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד חייב העומד לצאת מן הארץ מבלי לפרוע את חובותיו. עו"ד הוצל"פ עודד פרץ סבור שזוהי הוראה חיונית בחוק ההוצל"פ.

סעיף 34 (א) לחוק ההוצאה לפועל מאפשר להטיל עיקול על מקרקעי החייב לצורך הבטחת תשלום חובו. העיקול משמעותו אינה שהחייב הופך לבעלי הקרקע, אלא שהחייב לא יכול למכור את הקרקע, שכן הטאבו לא יאשר פעולה כזו.

עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ מדגיש שוב כי הליך ההוצאה לפועל הינו לעיתים הליך הדומה למעין ריצת מרתון, והמצריך סבלנות ועקביות של שנים. באילו מתמחה המשרד.

עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ מדגיש כי סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967 מאפשר את פתיחתו של תיק בהוצאה לפועל רק לאחר שחלפו 30 ימים ממתן ההחלטה או פסק הדין.

סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי חייב בהוצאה לפועל שלא משלם את חובו על פי צו התשלומים שניתן לו, ולא יתייצב לחקירת יכולת - יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו וניתן יהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו, להטיל עליו הגבלות או לנקוט הליכי הבאה ומאסר.

כן קובע סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל כי חייב אשר הגיש בקשה כלשהי בתיק ההוצאה לפועל רואים אותו כמי שהומצאה לו אזהרה בהמצאה מלאה.

חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק מומלץ ע"י עו"ד הוצאה לפועל עודד פרץ להגיש לרשם ההוצאה לפועל בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה בקשה לתשלום החוב בהתאם להצעתו שלו ועל פי יכולתו, ולצרף תצהיר ומסמכים המעידים על מצבו הכלכלי, על נכסיו ועל יכולתו לשלם את החוב, וכן כתב ויתור על סודיות והסכמה לקבלת מידע.

כן מדגיש עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ כי החייב בהוצאה לפועל מחויב לשלם כפי הצעתו הנ"ל עד להחלטה אחרת של לשכת ההוצאה לפועל בעניינו, ואולם אין לחייב להציע סך שהינו פחות מסך 150 שקלים בחודש.

עו"ד הוצאה לפועל עודד פרץ מדגיש כי סעיף 7 ג. לחוק ההוצאה לפועל שם את נטל ההוכחה והראייה על החייב בהוצאה לפועל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב, אחרת יראו אותו כבעל יכולת המשתמט, ואז יוטלו עליו ההגבלות הנ"ל.

סעיף 8 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר לרשם ההוצאה לפועל לדחות את בקשת הזוכה בהוצאה לפועל לנקיטת הליך מסוים, אם לדעתו של רשם ההוצאה לפועל קיים הליך חליפי שהשלכותיו חמורות פחות. עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ מביא את הדוגמא לפיה לא תימכר דירת המגורים של החייב בגין חוב זעום, שכן קיימות חלופות אפשריות חמורות פחות.

כן מדגיש עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ כי לשכת ההוצאה לפועל לא תנקוט בשום הליך ביצועי לפירעון החוב ביוזמתה, והזוכה הוא שצריך לבקש את נקיטת ההליך, ולציין בפירוש באיזה הליך בדיוק הוא מעוניין.

סעיף 8 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי הליך בהוצאה לפועל יופסק אם הזוכה ביקש זאת.

סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר לזוכה לבקש כי נגד החייב יינתן צו עיכוב יציאה מהארץ כאשר יש יסוד להניח שהחייב עומד לצאת מהארץ מבלי לפרוע את חובו.

סעיפים 43-45 לחוק ההוצאה לפועל מאפשרים לעקל נכסים של החייב המצויים בידיים של צדדים שלישיים, לרבות כספים וזכויות המצויות בבנקים. חוק ההוצאה לפועל קובע כי אותו צד שלישי חייב להודיע האם נמצאים בידיו נכסים כלשהם של החייב, אחרת מסתכן בכך כי רשם ההוצאה לפועל יחייבו בתשלום החוב - סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל.

סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר את מינויו של כונס נכסים על נכסי החייב. עורך דין הוצאה לפועל עודד פאץ מונה ושימש ככונס נכסים מטעם בית המשפט. כונס הנכסים בא בנעליו של החייב, ורשאי לנהל ולמכור את נכסי החייב בשם החייב, ולהעביר את התמורה לזוכה בהוצאה לפועל. צד שלישי אשר טוען כי נכס מסויים שייך לו ולא לחייב, רשאי כונס הנכסים להשהות את המכירה על מנת שיתאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט ולהוכיח כי הנכס המדובר אכן שייך לו, ולא לחייב בהוצאה לפועל.

סעיף 64 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי גם פסק דין לפיו יפונו מקרקעין ניתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ מפנה ללשונית באתר זה העוסקת בפינוי שוכר. סעיף 66 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר את פינויו של פולש שפונה ושב למקרקעין.

פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל עוסק בהגבלות שניתן להטיל על החייב בהוצאה לפועל, ובין היתר, נטילת דרכון ועכוב יציאה מהארץ, איסור על שימוש בצ'קים ו/או בכרטיסי אשראי, איסור על החייב למלא תפקיד בחברה או בתאגיד, נטילת רישיון הנהיגה, מאסר, וכולי.

סעיף 66 ב. לחוק ההוצל"פ קובע את התנאים להטלת הסנקציות האמורות. ההגבלה תיכנס לתוקפה רק לאחר 30 יום מחלוף ההתראה שתשלח לחייב בהוצאה לפועל. ההתראה תידרוש מהחייב לשלם על פי צו התשלומים או להתייצב לחקירת יכולת ולהוכיח בה את מצבו הכלכלי.

סעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי חייב יתייצב לחקירת יכולת בתוך 21 יום מהמצאת האזהרה אליו. רשם ההוצאה לפועל רשאי לזמן עדים אחרים לחקירת היכולת. הזוכה רשאי לבקש שתתקיים חקירת יכולת נוספת גם בנוכחותו. אי התייצבות לחקירת יכולת משמעותה שהחייב יוכרז כבעל יכולת המשתמט, ואז יוטלו עליו ההגבלות.

פרק ז' 2 לחוק ההוצאה לפועל עוסק בצוווי הבאה ובצווי מאסר. סעיף 69 קובע את התנאים לכך. עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ מדגיש כי צו מאסר לפי חוק ההוצאה לפועל מטרתו אינה ענישה, כפי שמטרתו בדין הפלילי, אלא אך ורק בכדי לאכוף על החייב לשלם את חובו בהוצאה לפועל. זאת ועוד, תקופת המאסר בהוצאה לפועל הינה מוגבלת בזמן.

סעיף 70 לחוק ההוצל"פ עוסק במאסר. תקופת המאסר לא תעלה על 7 ימים. לרשם ההוצאה לפועל יש כאמור שיקול דעת שלא ליתן צו מאסר אם לדעתו קיים אמצעי חלופי ופחות חריף על מנת לאכוף על החייב לשלם את חובו. צו מאסר לא ייאכף אלא לאחר התראה נוספת בת 14 ימים. בנוסף, החייב רשאי לבקש השהייה נוספת של צו המאסר, למשך 30 ימים, בכדי למנות לעצמו עורך דין.

סעיף 71 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי לא ינתן צו הבאה או מאסר כנגד קטין או פסול דין, ולא יינתן צו מאסר או הבאה כאשר הזוכה והחייב הם בני משפחה.

סעיף 72 קובע כי החייב יכול להשתחרר ממעצר אם יספק ערובה הולמת לתשלום החוב.

סעיף 72 א. לחוק ההוצאה לפועל קובע כי תקופות מאסר מצטברות לא יעלו על יותר מ-30 מים ברצף, והחייב ישוחרר לאחר מאסר של 30 יום ברצף, ולא ייאסר שוב אלא בחלוף 30 ימים נוספים מיום שחרורו. סעיף 73 קובע כי אין לאסור בשנית בגין אותו חוב.

סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל עוסק בערעור וסעיף 80 (ב) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי החלטות רשם ההוצאה לפועל ניתנות לעירעור ברשות בית משפט שלום לפני בית משפט השלום.

סעיף 81 א. עוסק בהוצאה לפועל של שטרות. החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע שטר צ'ק ולצרף תצהיר. ההתנגדות תועבר לבית המשפט ותהפוך לבקשת רשות ערעור בסדר דין מקוצר. על סדר דין מקוצר ראה לשונית - "עורך דין ליטיגציה".

סעיף 81א1. לחוק ההוצל"פ מאפשר כיום להגיש ישירות להוצאה לפועל תביעות המגובות בחוזה כתוב הנוקב בסכומים קצובים ובלבד שהינן עד סך של 50 אלף שקלים חדשים.

קיימת חובה לשלוח התראה בדואר רשום לפני הגשת תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל.

בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לא תוגש אלא לאחר שחלפו 30 ימים ממשלוח ההתראה לחייב בדואר רשום. הבקשה תוגש בצירוף תביעה, נספחים, והעתק ההתראה שנשלחה לחייב.

הנתבע רשאי להגיש התנגדות בתוך 30 ימים מהמצאת האזהרה אליו ולצרף אליה תצהיר מאומת ע"י עורך דין.

ההתנגדות תועבר לדיון בבית המשפט והליכי ההוצאה לפועל יעוכבו בינתיים. את ההתנגדות יראו כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי.

המועד להגשת ההתנגדות הינו 30 ימים מיום המצאת האזהרה. המצאת האזהרה הינה תנאי לנקיטת הליכי ביצוע כלשהם לגביית החוב בהוצאה לפועל.

תקנה 81א2 קובעת כי במידה ויבחר תובע להגיש לבית המשפט, במקום ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, תביעה המתאימה להיות מוגשת כתביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל, הרי שייאבד את זכאותו לשכר טרחת עורך דין. עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ מבהיר כי הסעיף הזה נועד בכדי לעודד את הגשתן של תביעה על סכום קצוב ישירות להוצאה לפועל ולא לבתי המשפט, שכן הסטטיסטיקה קובעת כי כשמונים אחוזים מהתביעות בסדר דין מקוצר המוגשות לבתי המשפט, לא מוגשות לגביהן בקשות רשות להגן, ולכן עדיף שיוגשו ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, על מנת להקל ולייעל את המערכת.

סעיף 81ב1 לחוק ההוצל"פ עוסק באופן ההוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים.

תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע"א-2010 קובעות פגרת קיץ מיום 20 ביולי עד יום 4 בספטמבר בכל שנה.

תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968 קובעות את שיעור האגרות בגין הליכי ההוצאה לפועל, כפי שנקבעות בתוספת לתקנות ההוצאה לפועל.

כך למשל, אגרת ההוצאה לפועל בד"כ עומדת על סך אחוז אחד מהשווי של החוב ולא פחות מ-87 ש"ח.

תקנות ההוצאה לפועל התש"ם 1979:

תקנות ההוצאה לפועל קובעות בסעיף 11 כי לבקשת ביצוע בהוצאה לפועל יש לצרף העתק מאושר של פסק הדין או הפסיקתה של ההחלטה או של הצו, יפוי כח לעורך דין הוצאה לפועל, את פרטי החייב, פרטי חשבון הבנק של עורך הדין המייצג בהוצאה לפועל.

סעיף 12א. לתקנות ההוצאה לפועל קובעות כי כי החייב יתייצב לחקירת יכולת בכל לשכת הוצאה לפועל שנוחה לו, ואין חובה להתייצב דווקא בלשכה שבה נפתח תיק ההוצאה לפועל.

סעיף 12ב. קובע כי אם הגיש החייב בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7 א. לחוק ההוצאה לפועל, יראו אותו כאילו התייצב לחקירת יכולת.

סעיף 14 לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם 1979 מאפשרים לזוכה לנקוט בהליך ביצוע בהוצאה לפועל אפילו לפני המצאת האזהרה לחייב, ובלבד שיצרף תצהיר מאומת על ידי עורך דין ובו יוכיח כי באם יודיע לחייב על כוונתו הרי שיסכל החייב במכוון את סיכויי ההיפרעות של הזוכה.

משרד עורכי דין הוצאה לפועל עודד פרץ ושות' מטפלים בעיקולים בטרם המצאת אזהרה.

סעיף 15 לתקנות ההוצאה לפועל קובע כי בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל או לביטול ההליכים תוגש אך ורק באופן ידני בלשכת ההוצאה לפועל, אליה יש לצרף העתק תעודת הזהות.

סעיף 15א. קובע כי כל בקשת חייב בהוצאה לפועל תומצא על ידו לזוכה בתוך 3 ימים מהגשתה.

סעיף 17א. קובע חובה על הזוכה להודיע להוצאה לפועל אודות כל תשלום שקיבל מאת החייב לשם פירעון החוב. רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש דיווחים כאמור.

סעיף 23 לתקנות ההוצל"פ מאפשר לרשם ההוצל"פ לבצע חיפוש על החייב.

סעיף 28א. קובע כי זוכה המבקש להגיש כמה שטרות או תביעות על סכום קצוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, יעשה זאת במסגרת בקשה אחת, ולא יהא זכאי לשכר טרחת עורך דין אם לא יעשה כן.

סעיף 44 מאפשר לחייב בקשה לביטול עיקול, ולהמציא העתקה לזוכה בתוך 3 ימים מהגשתה. הזוכה רשאי להשיב בתוך 7 ימים. רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע דיון.

סעיף 51א. מאפשר לזוכה להגיש בקשה לתפיסת רכב מעוקל לשם מכירתו לצורך פירעון החוב.

סעיף 80 לתקנות ההוצאה לפועל מאפשר מינוי כונס נכסים בהוצאה לפועל.

סעיפים 97-98 עוסקים בפינוי מקרקעין.

פרק ט', החל מסעיף 102 לתקנות ההוצאה לפועל, עוסק בביצוע שטר. שטר הוא גם צ'ק אשר חזר או שבוטל או שלא כובד על ידי הבנק. כאמור, עם הגשת התנגדות בתצהיר מאומת ע"י עו"ד, יועבר העניין לבית המשפט.

פרק ט'1, מסעיף 109א. ואילך לתקנות ההוצל"פ עוסק בביצוע תביעה על סכום קצוב. גם כאן, כאשר מוגשת התנגדות בתצהיר, העניין מועבר מלשכת ההוצאה לפועל אל בית המשפט, והליכי ההוצאה לפועל מעוכבים בינתיים.

פרק י' לתקנות ההוצל"פ עוסק בחקירה ומאסר.

פרק י"ב עוסק בערר וערעור. סעיף 119 לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם 1979 קובע כי אם בהחלטת רשם ההוצאה לפועל הוא לא כלל רשות לערער על החלטתו, רואים אותו כאילו סירב לתת רשות לערער.

בקשת רשות ערעור ניתן לבקש מבית משפט השלום שבתחום סמכותו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל.

בקשת ערעור תוגש תוך 20 יום מיום המצאת ההחלטה, בצירוף תצהיר מאומת על ידי עורך דין, ובצירוף נימוקי הערעור והעתק ההחלטה, ובצירוף העתק לרשם ההוצאה לפועל שנתנה וכן למשיבים, והערעור תוך 20 יום נוספים.

סעיף 126 קובע כי אם הזוכה ביקש לסגור את תיק ההוצאה לפועל הרי שזה יסגר.

הלכה ידועה היא כי רשם ההוצאה לפועלמופקד על אכיפת פסקי דין ככתבם וכלשונם ואין לו אלא את מילות פסק הדין שבפניו.

משמגיע פסק דין לביצוע בהוצאהלפועל, תפקידו של הרשם להוציא לפועל את האמור בו. אין הוא מוסמך להחסיר או להוסיףלפסק הדין או לקרוא לתוכו דבר שלא נאמר בו או "להציץ אל מאחורי הפרגוד"של פסק הדין ולבחון את היבטיו המשפטיים השונים; רשם ההוצאה לפועל איננו מוסמך לקבוע ממצאיםשאין להם יסוד בפסק הדין העומד לביצוע בהוצל"פ. קביעה כזו חורגת מתחומי הפרשנות שהוא רשאילתת לפסק הדין וכיוצא בזה אין הוא מוסמך להעניק סעד שאיננו נכלל מפורשות בפסקהדין.

מתן סעד כזה מהווה חריגה מסמכות (ראה דודבר אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות", מהדורה שביעית,עדכון מס' 1 בעמוד 167- להלן: "בר אופיר").

כאמור לעיל, אין לו לרשם ההוצאהלפועל אלא ביצוע פסקי דין המונחים בפניו.

היקף סמכותו של רשם ההוצאה לפועל מוגבללאכיפת פסק הדין והוצאתו מהכוח אל הפועל.

לעניין זה ניתן לראות שלוש אפשרויות אושלושה מצבים לעניין אכיפתו של פסק דין בהליכי הוצאה לפועל.

האחד-  פסקהדין אשר הוגש לביצוע בהוצל"פ ברור או אינו מחייב פרשנות מהותית לצורך ביצועו. על רשם ההוצל"פ,בפניו מונח לביצוע פסק דין שכזה, לבחון את פסק הדין ולדאוג לביצועו והוצאתו מהכוחאל הפועל.

השני-  פסקהדין אשר הוגש לביצוע בהוצל"פ ניתן למספר פרשנויות או הוא כזה אשר תכנו לא ברור. במצב שכזהמוסמך רשם ההוצאה לפועל לפעול מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 ולפנותבכתב לבית המשפט ליתן הבהרה לנחוץ בפסק הדין.

השלישי  -ביצוע פסק הדין כרוך בהכרעה בנתונים עובדתיים או שאינו ניתן לביצוע. הואיל ותפקידושל רשם ההוצאה לפועל הוא בעל אופי משפטי מנהלי והוא לא נועד לקיומם של ישיבותהוכחות הכרוכות בשמיעת עדויות, הבאת ראיות והכרעה מהותית בעניינם של הצדדים, הרישבמקרה שכזה יש להפנות הזוכה לקבלת הסעד המבוקש מבית המשפט בדרך של הגשת תובענהמתאימה ולפי העניין.

ראה לעניין זה גם: ע"א (ת"א) 2194/03 יצחקי חפירות ומבניםבע"מ נ' צמנטכל קרקע ומבנים בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים).

פעולותיו של רשם ההוצל"פ , על פי הדין,נושאות אופי משפטי-מנהלי ואינן מהוות מסגרת מתאימה לדיון בהוכחות, שמיעת עדויותוהבאת ראיות בעניינם המהותי של הצדדים. (כב' הש' יהודית שטופמן בע"א (ת"א) 2194/03 יצחקי חפירות ומבנים בע"מנ' צמנטכל קרקע ומבנים בע"מ ואח' (פורסם במאגרים משפטיים, פס"דמיום 10.01.2006).

אין מקום במסגרת החלטה בטענת "פרעתי" לדון במסלולי התקיפה האפשריים, עפ"י הדין והפסיקה,של הסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין שכן הדבר כאמור מסור להכרעת בית המשפט המוסמךולא ללשכת ההוצאה לפועל; מקום בו טוענת הזוכה כי ההסכם אשר קיבלתוקף של פסק דין שונה ו/או בוטל ו/או קיימת עילה בדין לבטלו, היה עליה להגישתובענה מתאימה בעניין.

כל שהיה על הרשם לעשות במסגרתההליך שבפנינו, הוא לבחון מה הם החיובים בהם חב החייב בהוצל"פ על פי הוראותפסק הדין המבוצע, כמה שילם הוא בפועל ובסכום לקבוע האם עמד בחיובים שעל פי פסקהדין אם לאו.

משרד עורכי דין הוצאה לפועל עודד פרץ מדגישים כי תחום ההוצאה לפועל הינו תחום סבוך, המצריך ידיעה טכנית של פרטים, ולכן חשוב להסתייע במשרד עורכי דין הוצאה לפועל.

עו"ד הוצאה לפועל עודד פרץ עוסק בגביית צ'קים ובאכיפת פסקי דין וצ'קים בהוצאה לפועל, ובין היתר מטפל בנושאי פתיחת תיקים בהוצאה לפועל, בגבייה, בהטלת עיקולים בהוצאה לפועל, בנושאי עיכוב יציאה מהארץ ושאר הדרכים העומדות על מנת לאכוף חיובים כספיים.

עו"ד הוצל"פ עודד פרץ מדגיש כי לעיתים הליכי גבייה והוצאה לפועל עשויים לקחת זמן רב והמדובר בריצה למרחקים ארוכים כפי שלעיתים התנסו במשרד עורכי דין הוצאה לפועל עודד פרץ.

משרד עורכי דין הוצאה לפועל עודד פרץ מדגיש כי אדם אשר נפתח כנגדו תיק בהוצאה לפועל חייב לפנות במיידית ליצוג משפטי מתאים על ידי עורך דין מומחה בהוצאה לפועל וזאת על מנת למנוע את צמיחת החוב.

אין באמור לעיל משום יעוץ משפטי מחייב מטעם עורך דין הוצאה לפועל עודד פרץ.

כל הזכויות שמורות לעו"ד הוצאה לפועל עודד פרץ.
 
 


נשמח לעמוד לשירותכם:

location, location, map, marker, pin
phone, phone, contact, telephone, support, call
phone6, phone, contact, telephone, support, call
print, print, printer
bubble13, bubble, comment, chat, talk

 

בני וו. רייך 21, נתניה
 
טל' רב-קווי: 072-33-80-628
 
פקס למייל: 5273133 -77 -153
 
דוא"ל: odedperetzadv@gmail.com
 
 עורך דין לשון הרע  |  עורך דין מקרקעין  |  עורך דין ליטיגציה

נשמח לעמוד לשירותכם:

location, location, map, marker, pin
phone, phone, contact, telephone, support, call
print, print, printer
bubble13, bubble, comment, chat, talk

בני וו. רייך 21, נתניה
טל' רב-קווי: 072-33-80-628
פקס למייל: 5273133 -77 -153
דוא"ל: odedperetzadv@gmail.com

 עורך דין לשון הרע  |  עורך דין מקרקעין  |  עורך דין ליטיגציה