משרד עורכי דין
בני רייך 21, נתניה  |  טל' רב קווי: 072-33-80-628
חפש

נשמח לעמוד לשירותכם:

המשרד בתקשורת

 יחסי עורך דין לקוח, רשלנות מקצועית של עורכי דין, אתיקה מקצועית של עורכי דין:

מאמר זה מאת עורך דין רשלנות מקצועית עודד פרץ עוסק ביחסים בין עורך דין ללקוח, בכללי האתיקה לעורכי דין, וברשלנות מקצועית של עורכי דין.
 
משרד עורכי דין רשלנות מקצועית עודד פרץ מתמחה בליטיגציה ובייצוג בתביעות אזרחיות, כספיות ונזיקיות בבתי משפט, ובפרט בתביעות רשלנות מקצועית ובתביעות כנגד בעלי מקצוע שונים ברשלנות מקצועית.

האם רשלנות מקצועית של עורך דין יכולה לקום גם ביחס לצד השני, אותו עורך הדין לא מייצג? התשובה הינה חיובית, כפי שיפורט בהמשך בהרחבה.

בפסק הדין ת.א. (פתח תקוה) 18799-12-08 ארז עמרם, לירז עמרם נגד עו"ד שמואל צברי שניתן ע"י כבוד השופט נחום שטרנליכט ביום 16/8/11 עסק בית המשפט בסעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"ה-1968 העוסק בזכותו של עורך דין לעכב בידיו כספים השייכים ללקוח להבטחת תשלום שכר טרחתו של עורך הדין.
לשון סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין קובעת כדלקמן:

"להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט כספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאישה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו... ובלבד שהגיש תביעה... תוך שלושה חודשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור".

תיק זה עסק בתביעה מצד הלקוח כנגד עורך הדין להשבת הכספים המעוכבים הללו. עורך הדין אכן הגיש תביעה כנגד לקוחותיו לתשלום שכר טרחתו, ואולם עשה כן לאחר שחלפו 3 חודשים מהיום בו קיבל דרישה מהלקוח להשיב את הכספים, ולכן זכות העיכבון של עורך הדין כבר פקעה, ועורך הדין אינו רשאי עוד להסתמך עליה.

בפסק הדין רע"א 6208/00 כהן וילצ'יק ושות' עורכי דין נגד ימכ"א השקעות נאמר כי זכות העכבון של עורך הדין מותנית בהגשת תביעה בפועל לערכאה משפטית מוסמכת.

בתיק ה"פ (ת"א) 285/08 שרונים אבן יהוד נגד עו"ד שרמן יונתן נאמר שוב כי העיכבון מותנה בהגשת תביעה תוך 3 חודשים. כן נפסק כי קיום מו"מ אינו מאריך את מועד שלושת החודשים הנקוב בסעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין.
 
ואולם, ייתכן כי ניהול מו"מ שלא בתום לב מצד הלקוח או הבטחת הלקוח לשלם כן תאריך את תקופת שלושת החודשים, וכל מקרה לגופו. עורך דין רשלנות מקצועית עודד פרץ מסכים עם גישה זו.

יחסי עו"ד-לקוח-רשלנות ואתיקה

יחסי עו"ד-לקוח-רשלנות ואתיקה
מטרת סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין הינה למנוע מצב בו עורך דין יעכב את קנינו של הלקוח לא הגבלה.

בפסק הדין מיום 24/8/2011 ת.א. 25410-11-09 גלמן ואח' נגד רונן ואח' תבעו הזוג גלמן את עורך דין מרדכי רונן ואת עורך הדין רמי קרופניק בגין רשלנות מקצועית של עורכי דין.

לתובעים היו שתי דירות על שמם. כאשר ביקשו המוכרים, התובעים, הלקוחות, למכור את דירתם, הכתובת שנרשמה בחוזה המכר הייתה הכתובת הנכונה, אך פרטי הגוש והחלקה היו של דירתם האחרת. המשמעות הינה רישום שגוי בטאבו, כך שבמקום שתירשם על שמם של הקונים הדירה אותה באמת התכוונו לקנות, נרשמה על שמם דירתם האחרת של המוכרים.

עורכי הדין הנתבעים טענו כי העיריה גם היא התרשלה ביחד עימם בכך שהנפיקה אישור עיריה אודות העדר חובות לצורך העברה בטאבו וזאת מבלי להבחיו בחוסר ההתאמה בין פרטי כתובת הדירה לבין פרטי הגוש והחלקה.

בית המשפט דחה את טענת הרשלנות כנגד העיריה וקבע שאין לה חובה לבדוק את הנושא הזה, במסגרת זו, ע"פ סעיף 324 לפקודת העיריות, והאחריות הינה של עורכי הדין בלבד. מטרת סעיף 324 לפקודת העיריות הינה ליתן לעיריה מנגנון אכיפה יעיל לגביית מיסי מקרקעין כתנאי לרישום בטאבו, ולא מחייב את העיריה לבדוק את פרטי העסקה.

טעות זו ברישום הביאה לטעות נוספת בגין עסקה נוספת שהתבצעה לאחר מכן, כמעין "תאונת שרשרת". בעסקה הנוספת טיפל הנתבע השני. לפיכך, על בית המשפט היה להכריע מיהו עורך הדין שאחראי לנזק שנוצר בגין עסקה שניה זו, מבחינת הקשר הסיבתי והגרימתי, ולכך נשוב בהמשך.

הלקוחות פנו לבית המשפט המחוזי בתיק ת.א. 1266/07 וזה תיקן את הרישומים השגויים. בית המשפט פסק לטובתם גם את הנזק בגין שכר הטרחה והאגרות ששילמו לצורך תיקון הרישומים השגויים, ופסק כי על הלקוח לא הייתה חובה לפנות לעורך הדין שטעה על מנת שיתקן את טעותו, והיה זה סביר מבחינתו לפנות לעורך דין אחר בנסיבות אילו.

בד בבד הגישו תביעה כנגד עורכי הדין בגין רשלנות מקצועית.

בית המשפט ציטט מפסק הדין המנחה - ע"א 751/89 ברכה מוסהפור נגד עו"ד אדוארד שוחט וציין כי בעסקת מקרקעין עורך דין מטפל מתרשל אלא אם כן בודק את פרטי הרישום בטאבו ובכל גוף רישמי.

כן נפסק כי עו"ד לא רשאי להסתמך על בדיקות הלקוח, ואין לצפות מהלקוח לדעת מה טעון בדיקה ומה לאו, אחרת מדובר ברשלנות מקצועית, בהפרת חוזה ו/או בעוולה נזיקית, באשר עורך הדין לא עונה לסטנדרט של טיפול משפטי סביר - ע"א 37/86 משה לוי נגד יצחק יחזקאל שרמן.

אין לייחס ללקוח כל אשם תורם למחדלי עורכי הדין.

על עורך הדין לוודא כי נסח הטאבו עליו הוא מסתכל אכן מתייחס לדירה נשואת העסקה המדוברת.

בית המשפט סירב לפסוק לתובעים פיצוי בלתי ממוני בגין עגמת נפש - ע"א 6884/09 הראל חב' לביטוח נגד ירדני.

בית המשפט כן פסק פיצוי בגין הפסד כספי שנבע מהעיכוב במכירת הנכס בשל הצורך המוקדם לתקן את הרישום השגוי בטאבו.

לגבי הקשר הסיבתי ואשמתו של כל אחד מעורכי הדין נקבע כי הנתבע 2 אחראי לעיכוב במכירת הדירה בלבד, ביחד עם הנתבע 1, אך לא לנזק של עיכוב בתוצאות הרישום בגין העסקה הראשונה.

עורך דין רשלנות מקצועית עודד פרץ מסכים עם פסק דין זה.

שלילת רישיון עריכת דין:

בפסק דין של בית משפט המחוזי בירושלים בתיק עמלע 46870-06-11 מאת כבוד השופט רפי כרמל מיום מיום 20 בספטמבר 2011 אושרה הרשעתה של עו"ד דוידוביץ בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בכך שנמנעה מלהעביר ללקוח הוצאות משפט שנפסקו לטובתו, ובכך שעיכבה כספים שלא כדין ושלחה יד בהם תוך הפרת הכללים, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. בית הדין המשמעתי קבע בתחילה עונש של השעייה בלבד. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין עירער לבית הדין המשמעתי הארצי, וזה שלל את רישיון עריכת הדין לצמיתות, והמושעה עירערה לבית המשפט המחוזי. יצוין כי למושעה היו הרשעות קודמות ב- 8 מקרים קודמים, המצביעות על דפוס קבוע. המושעה אף לא התייצב לדיון בעירעור. ההרשעות הקודמות היו בגין שידול לקוחות אסור, בשותפות עם מי שאינו עורך דין, בהעדר תגובה לתלונות ללשכת עורכי הדין, בזניחת תיק שטיפל בו, עיכוב מסמכים שלא כדין, והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, במתן צ'קים ללא כיסוי עבור דירה שלו, עיכוב ושליחת יד בכספי פיקדונות.

ביום 14/8/2011 דחתה השופטת רות לבהר שרון מבית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק ע"א 2278-09 רוני קפלן נגד עו"ד יואב סולומון תביעת רשלנות מיקצועית עורך דין.

בית משפט השלום, השופט חגי ברנר, דחה את תביעת הרשלנות המקצועית, והמחוזי אישר את פסק דינו.

בית המשפט המחוזי חזר על ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון בתיק ע"א 5837/86 מ. לוי ואח' נגד י. י. שרמן ואח'.

בית המשפט קבע שאין באי שליחת הודעת צד שלישי משום התרשלות שכן זו יש להגיש עם כתב ההגנה, ובמועד זה הלקוח החה מיוצג ע"י עורך דין אחר, ובפרט כאשר הלקוח בעצמו טען כי סביר להניח שלא יהיה ממי להיפרע ממילא.

בית המשפט קבע כי אמנם עורך הדין הינו הסמכות המיקצועית, אך מרגע ששקל את הדברים, התייעץ עם הלקוח, שטח בפניו את הסיכויים והסיכונים, וקיבל החלטה בשיתוף פעולה עימו, הרי שיש לבחון אך ורק אם ההחלטה הייתה סבירה, ולא האם היא הביאה לתוצאה הרצויה בסופו של יום.

עורך דין רשלנות מקצועית עודד פרץ מסכים עם קביעה זו שכן משרד עורכי דין אינו חברת ביטוח המנפיקה פוליסות ביטוח, אינו משרד של נביאים או מגלי עתידות, ואינו ערב לתוצאות כלשהן.

בית המשפט קבע כי משיכת תצהירו של קפלן הייתה סבירה שכן קפלן היה עד גרוע, והדבר התבסס על ניסיון קודם.

לפיכך, החלטת עורך הדין הייתה סבירה, עניינית ורלבנטית, ובנוסף הייתה החלטה משותפת הן של הלקוח והן של עורך הדין. אין כל מניעה שלאחר יעוץ והסבר הלקוח ועורך דינו יקבלו החלטה משותפת, ובמקרה זה מאבד הלקוח את זכותו להלין על ההחלטה המשותפת, אלא אם כן הייתה בלתי סבירה בעליל או הושתה על הטעייה.

בית המשפט הסתמך על פסק הדין ע"א 735/75 רויטמן נגד אדרת בקובעו כי אין לפנינו עניין של רשלנות מקצועית. לא כל טעות מהווה רשלנות מיקצועית, ואין לקבל חוכמה לאחר מעשה. עורך דין יוצא ידי חובתו על ידי הפעלת שיקול דעת סביר - בר"ע (ירושלים) 934/05 רחל ארבץ נגד משרד המשפטים.

רשלנות מקצועית של עורך דין בעסקת מקרקעין:

ביום 6 בספטמבר 2011 ניתן פסק דין מפי השופטת רים נדאף מבית משפט השלום בטבריה בתיק ת.א. 1075-07 דוד בן דוד נגד עו"ד חיים גורן בו התקבלה תביעת רשלנות מקצועית של עורך הדין בגין טיפולו בעסקת מקרקעין לרכישת וילה שהייתה אז בהליכי בנייה שרכש התובע מאת הזוג עליזה מור ומשה מור.

הצדדים חתמו על זיכרון דברים ובמעמד זה שולמו 100,000 ש"ח, ולאחר מכן פנו הצדדים לייצוד אצל הנתבע, וזה ערך בעבורם הסכם מכר עליו שניהם חתמו.

המוכר, מור, הצהיר כי הנכס נקי מכל חוב או שיעבוד. הקונה, התובע, טען כי הנתבע התרשל בין היתר בכך שלא ציין בחוזה כי על הנכס רובצת משכנתא.

הקונה סירב לשלם כספים עד שהמוכר יסלק את המשכנתא, וטען כי לבסוף הנתבע שיכנע אותו לשלם שכן המוכרים רכשו נכס חדש, אליו יגררו את המשכנתא שלהם, כך שלקונה אין מה לדאוג והוא יקבל נכס נקי ממשכנתא.

הקונה תבע את המוכר בגין פיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם המכר, קיבל פס"ד ופתח תיק הוצל"פ.

כן הגיש התובע המרצת פתיחה למחוזי נצרת וביקש צו לרישום הנכס על שמו, ואז התברר כי המוכר חייב כספים בגין דמי פיתוח למינהל מקרקעי ישראל.

התובע טען כלפי הנתבע כי התרשל בכך שלא דאג לנושא המשכנתא, לחובות למינהל, ובנוסף ביחס לעיקול נוסף שרבץ על הנכס.

לאחר מינוי כונס נכסים לנכס מטעם הבנק, אשר הסדיר את נושא המשכנתא, ניתן פס"ד בהמרצה, בוטלו כל העיקולים, והוצהר כי הרוכש הינו הבעלים של הנכס, כאשר נדרש לשלם סכומים ע"ס 68,000 מכיסו לסילוק חובותיו של מור.

רק בפב' 2004, שבע וחצי שנים לאחר החתימה, נרשם הנכס על שם הקונה.

בית המשפט ציטט את הלכת ע"א 37/89 לוי נגד שרמן לפיה עורך דין המטפל בדבר מציג ללקוח כי הינו בקיא בתחום. עוולת הרשלנות המקצועית מצריכה את הפרתה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית, נזק, קשר סיבתי.

לא כל טעות בשיקול דעת מהווה רשלנות - ע"א 4707/90 מירוקס ואח' נגד חברת ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ.

כאמור, בית המשפט החליט כי עו"ד חיים גורן אכן התרשל.

הלכה פסוקה כי בעסקאות מקרקעין עורך הדין חייב לבדוק את פרטי הרישום של הנכס בטאבו ובכל מוסד, לרבות מינהל מקרקעי ישראל. ע"א 751/89 ברכה מוסהפור נגד עו"ד אדוארד שוחט.

לפני עו"ד גורן לא היה מסמך כתוב מהמינהל, והיא דחתה את גירסתו לפיה ביצע בדיקה בע"פ. יתירה מכך, מעדותו של חיים גורן עולה כי הוא החתים את הצדדים על חוזה בו ביום בו פנו אליו, כך שלא יכול היה לבדוק דבר מראש, לרבות אישור זכויות מהמינהל.

חיים גורן ידע שהמוכר במצב כלכלי רעוע, ולמרות זאת הניח לרוכש לשלם לו כספים עוד לפני שסולקה המשכנתא. הנתבע התרשל גם בכך שלא בדק את יתרת החוב לסילוק המשכנתא. הנתבע אף לא ביצע בדיקה ברשם המשכונות. הנתבע התרשל בכך שלא דאג לרוכש לכל בטוחה כנגד תשלומי התמורה. הנתבע אף לא דיווח למינהל על העסקה, ולכן נרשמו עיקולים על הנכס גם לאחר חתימת ההסכם.

פסק הדין ציטט מפסק הדין ת.א. (מחוזי חיפה) 690/04 נגלר נגד י.ר. טסלר יזום תכנון ובניה בע"מ כי על עו"ד מייצג להבהיר ללקוחו את הדברים ברחל בתך הקטנה ובכתב אם דרוש.

בית המשפט קבע כי לתובע אשם תורם בשיעור 20 אחוז שכן הוא חתם על זיכרון דברים ושילם 100,000 ש"ח עוד בטרם פנה לייצוג אצל עו"ד חיים גרון. בנוסף, משראה כי העניין מסתבך משך שנים, היה עליו לפנות לייצוג אצל עו"ד אחר, וגם בגין כך נקבע לו האשם התורם האמור.

בית המשפט חייב את הנתבע בסך 80% מנזקי התובע, וכן חייב את הנתבע להשיב לתובע 80% משכר הטרחה ששולמו לעורך הדין שנהג ברשלנות מקצועית.

עורך דין רשלנות מקצועית עודד פרץ מסכים עם פסק דין זה.

אחריות מקצועית של עורך דין יכולה לקום גם כלפי צד שאינו מיוצג על ידו.

ע"א 37/86 ע"א 58/86 משה לוי נגד יצחק יחזקאל שרמן. זאת ע"פ פקודת הנזיקין. ראה גם סילביו נחום נגד רחל דורנבאום ע"א 2625/92.

התבטאות עורך דין כלפי בית המשפט:

בתיק בד"מ 236/10 עו"ד חיים שטנגר זוכה בדין משמעתי בכך שבמסגרת בקשה לפסילת שופט האשים את השופטת טובה סיוון בכך שהינה משבשת הליכי משפט.

נפסק כי בקשה לפסילת שופט מעצם טיבה וטבעה מכילה הטלת פגם בשופט, וכל עוד הדבר נעשה לשם השגת מטרה, הריהי פסלותה של השופטת מלשבת בתיק, ובאופן ענייני ומכובד, הרי שאין בכך עבירה אתית על כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, אפילו אם בסופו של יום ההאשמה התבררה כבלתי נכונה בדיעבד. ראה גם בד"מ (משמעת שופטים) 2461/05 שרת המשפטים נגד השופטת הילה כהן. בד"א 17/10 עו"ד יעקב גנים נגד הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב. על"ע 9/87 עו"ד פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עו"ד בת"א. כל מקרה נבדק על רקע נסיבותיו - על"ע 5/85 עו"ד מרים שמש. בד"מ 42/06 ועד מחוז ת"א נ' פלוני.

האם ומתי ניתן לחייב עורך דין מייצג בתשלום הוצאות אישיות בגין האופן בו נהג בפני בית המשפט?

בתיק עשא (ירושלים) 38177-01/11 צורי סבן נגד מדינת ישראל בפני כב' השופט בן ציון גרינברגר מבית המשפט המחוזי בירושלים ביטל בית המשפט חיוב בהוצאות אישיות שהוטלו על עורך דין מייצג, שכן הערכאה הראשונה לא איפשרה לעורך הדין את זכות הטיעון בטרם נתקבלה ההחלטה לחייבו בהוצאות אישיות.

הערכאה הראשונה חייבה את עורך הדין בהוצאות בסך 2,000 ש"ח בשל כך שאיחר בהתייצבות לדיון.

עניין חיוב עו"ד בהוצאות נדון בפני כב' בית המשפט העליון בתיק ע"א 6185/00 עו"ד חנא נגד מדינת ישראל, ונקבע כי המדובר במהלך קיצוני ביותר, וכי חובה לקבל את תגובת עורך הדין בטרם מושתות עליו הוצאות אישיות, וכי החיוב האישי הינו רק בגין מחדל רשלני חמור.

ערכאת הערעור קיבלה את ערעורו של עורך הדין וביטלה את חיובו בהוצאות אישיות.

עורך דין רשלנות מקצועית עודד פרץ מסכים כמובן עם ההחלטה.

בפסק דין שניתן ביום 9/11/2011 בתיק עת"מ 17064-02/11 מיטל טויטו נגד המועצה הדתית גבעת שמואל ואח' חייב כבוד השופט מנחם קליין את עו"ד רוסינסקי בהוצאות אישיות בשל כשלים רבים בהתנהלותו של עו"ד רוסינסקי בהליך המשפטי.

עורך דין רוסינסקי נכשל בהמצאת חומרים לעו"ד שכנגד, ביקש את דחייתם של מס' דיונים, וזאת ברגע האחרון, לא הגיב לבקשת הצד שכנגד לגבי התנהלותו, וגרם לסירבול ההליך המשפטי, להארכתו המיותרת, ולבזבוז זמן ומשאבים.

שליחתו לדיון של עו"ד בלתי מנוסה יכולה להוות רשלנות מקצועית:

בפסק דין שניתן ביום 15/11/2011 בתיק ע"א 36776-02-11 רונן יעקב נגד עו"ד ר.א. קבעה כב' השופטת רות לבהר שרון מבית המשפט המחוזי בתל אביב כי משרד עורכי דין השולח עורך דין לא מנוסה לדיון, ואפילו דיון קדם משפט, עוול ברשלנות מקצועית כלפי הלקוח וחייב לפצותו.

עורך דין ר.א. הגיש בשם הלקוח תביעה. עו"ד ר.א. אמר ללקוחו כי אין צורך בהתייצבות הלקוח רונן יעקב לדיון המקדמי בבית המשפט, חרף קיומה של החלטת בית המשפט שדרשה מפורשות את התייצבותם של הצדדים בעצמם, ולא רק של עורכי דינם.

עו"ד ר.א. שלח לדיון את עו"ד אגבריה ממשרדו, וזו הודתה לפרוטוקול הדיון כי אינה בקיאה בסדרי הדין ולא ידעה כי על התובע היה להתייצב לדיון.

הצדדים היו חלוקים האם נאמר ללקוח הסך שהציע בית המשפט לצורך הסכם פשרה, אך התוצאה הייתה שנכרת הסכם פשרה אשר הלקוח היה לא מרוצה ממנו, בשל סכומו הנמוך, ביקש מעו"ד ר.א. לפעול לביטולו של הסכם הפשרה, אך זה סירב לעשות כן, תוך שבית המשפט קובע שהיה מחויב לעשות כן בנסיבות.

ביום 15 בפברואר 2012 בתיק עמל"ע 48233-08-11 ועדת האתיקה נגד עו"ד אליעד שרגא בבית המשפט המחוזי בירושלים זוכה עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה למען איכות השלטון, בגין דברים שאמר בריאיון אודות רוה"מ לשעבר אהוד אולמרט ולפיהם כדאי שאנשים כאלו לא ידאגו להגדלת הלשכות שלהם אלא את הגדלת תאיהם (בכלא) מעשיהו.היות והאומר סירב להתנצל, ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין הגישה כנגדו קובלנה משמעתית. עו"ד שרגא זוכה, גם בערכאה זו. עורך דין עודד פרץ מסכים לחלוטין עם הזיכוי ועם קביעת בית המשפט, ובין היתר מכיוון שההתבטאות אינה חמורה, קשורה גם לעבודתו בתנועה לאיכות השילטון, ואינה מהווה זילות במקצוע עריכת הדין. יתירה מכך, אהוד אולמרט אינו עו"ד פעיל ולכן אין המדובר ביחס לא חברי כלפי חבר למקצוע, מה גם שהדברים נאמרו על אולמרט בתפקידו בממשלה, ולא כעו"ד. כן נפסק כי אין המדובר בפגיעה בחזקת החפות.

ביום 27 ביוני 2013 ניתן פסק דין חמור ביותר בתיק 22531-03-10 לידיה צנאני נגד עו"ד אפרים פרומוביץ מפי כבוד השופט אריאל ברגנר מבית משפט השלום באשדוד. בית המשפט קבע כי עורך דין אפרים פרומוביץ נטל חלק בעסקת מקרקעין שנועדה להפחית את החבות במס שדווח והמגיע לרשויות המס, וזאת שלא כדין. לאור חומרת הדברים, בית המשפט הורה להעביר את פסק דינו הן לרשויות המס והן ללשכת עורכי הדין על מנת שיינקטו הליכים כנגד עורך דין אפרים פרומוביץ.

כאמור, משרד עורכי דין עודד פרץ מעניק יעוץ מישפטי בענייני אתיקה מיקצועית ורשלנות מיקצועית של עורכי דין ושל שאר בעלי מיקצוע.

עו"ד רשלנות מקצועית מתאים יוכל לסייע לכם להחליט האם בכלל קיימת לכם עילת תביעה בטרם תתבעו בעל מקצוע כלשהו בגין רשלנות מקצועית.

כל הזכויות שמורות לעורך דין רשלנות מקצועית עודד פרץ.

אין באמור משום יעוץ משפטי מחייב מטעם עורך דין רשלנות מקצועית עודד פרץ.
 
 


נשמח לעמוד לשירותכם:

location, location, map, marker, pin
phone, phone, contact, telephone, support, call
phone6, phone, contact, telephone, support, call
print, print, printer
bubble13, bubble, comment, chat, talk

 

בני וו. רייך 21, נתניה
 
טל' רב-קווי: 072-33-80-628
 
פקס למייל: 5273133 -77 -153
 
דוא"ל: odedperetzadv@gmail.com
 
 עורך דין לשון הרע  |  עורך דין מקרקעין  |  עורך דין ליטיגציה

נשמח לעמוד לשירותכם:

location, location, map, marker, pin
phone, phone, contact, telephone, support, call
print, print, printer
bubble13, bubble, comment, chat, talk

בני וו. רייך 21, נתניה
טל' רב-קווי: 072-33-80-628
פקס למייל: 5273133 -77 -153
דוא"ל: odedperetzadv@gmail.com

 עורך דין לשון הרע  |  עורך דין מקרקעין  |  עורך דין ליטיגציה