משרד עורכי דין
בני רייך 21, נתניה  |  טל' רב קווי: 072-33-80-628
חפש

נשמח לעמוד לשירותכם:

המשרד בתקשורת

משרד עורכי דין עודד פרץ עוסק בייצוג נפגעים בתביעות נזיקין, לשון הרע, הוצאת דיבה, פגיעה בפרטיות, תביעות בגין נזקי רכוש, תביעות רשלנות, נזקים בגין תקיפות ומעשי אלימות, רשלנות מקצועית של בעלי מקצוע, תאונות עבודה ואי עמידתם של מעסיקים בכללי בטיחות, תביעות בגין רשלנות של מעסיקים ותביעות בגין תאונות דרכים.

עו"ד נזיקין עודד פרץ עוסק במשך שנים בייצוג של תובעים ונתבעים בדיני נזיקין ותאונות, תביעות רשלנות למיניהן.  משרד עו"ד עודד פרץ מייצג תובעים בתביעות רשלנות מקצועית נגד עורכי דין. למשרד עורך דין נזיקין עודד פרץ ניסיון בייצוג נפגעי רשלנות, בטיחות בעבודה, פציעות, פגיעות ותאונות דרכים בכל הערכאות בבתי המשפט, וייצוג נפגעים בועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי. משרד עורך דין תאונות דרכים עודד פרץ ייצג בערכאות בתי המשפט בנושאים אילו.

שכר הטרחה שגובה משרד עורך דין תאונות עודד פרץ בגין טיפול בתביעה נזיקית בכלל, ותביעות נזיקיות בגין פגיעה בתאונת דרכים בפרט, רובו מבוסס על אחוזים מזכייה בפועל בפיצויים ועל פי דין. המשרד עוסק בתביעות כנגד חברות ביטוח בגין פגיעות ונזקים בתאונות דרכים. המשרד של עו"ד עודד פרץ מעניק ייעוץ משפטי ראשוני בדבר התרשלותם ורשלנותם של בעלי מקצוע שונים בתביעות מסוג רשלנות מקצועית.
 

משרד עורך דין תאונות עודד פרץ ושות' לרב מעניק ללקוחותיו ייעוץ משפטי ראשוני לגבי הערכת סיכוי תביעתם, ולא מהסס לסרב לייצג פונים בעלי עילות גבוליות. משרד עורכי הדין עודד פרץ ושות' מעודכן היטב בדין ובפסיקה האחרונה שיצאה מאת בתי המשפט.

ההליכים המשפטיים בתביעות נזיקין, בתביעות רשלנות ותאונות דרכים, הינם הליכים מורכבים. משרד עו"ד נזיקין עודד פרץ ממליץ לפנות לעו"ד נזיקין מומחה לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי, וזאת בהקדם האפשרי ועל מנת למנוע מקיפוח זכויות מיותר.
 

משרד עורכי דין עודד פרץ ממליץ לכל נפגע בתאונה לתעד היטב את מקום התאונה, לרבות בצילום. כמו כן ליטול את פרטי הרכבים המעורבים בתאונה, פרטי תעודות זהות ופוליסות ביטוח של הצדדים המעורבים בתאונה, לעשות רשימה של העדים שנכחו במקום, ליטול פרטיהם, לגשת לקבלת טיפול רפואי מיידי, אפילו אם הנפגע חושב ומאמין שלא קרה לו דבר, לשמור את כל התיעוד הרפואי ולקבוע פגישת ייעוץ במשרד עורך דין תאונות עודד פרץ.

כאשר הגענו בפני רופא, חשוב לומר לו בדיוק מה הוביל אותנו אליו ומה בדיוק קרה ולוודא שהדבר מתועד כהלכה בגיליונות ובמסמכים הרפואיים. יש לזכור כי לעתים מתגלים כאבים ונזקים רפואיים רק זמן רב לאחר התאונה, שכן הגוף מצוי בהלם ראשוני סמוך לאירוע התאונה.

עורך דין תאונות דרכים רשלנות ונזיקין עודד פרץ

עורך דין תאונות דרכים
משרד עורך דין תאונות עודד פרץ עוסק ומתמחה בתביעות נזיקין, תאונות, פציעות, חבלות, תביעות רשלנות מכל הסוגים, ובפרט מהסוגים הללו:
  • תביעות בגין נפילות
  • תביעות ליקויי שמיעה וטנטון
  • תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי
  • תביעות בגין נכויות, קטיעת אצבעות
  • תביעות רשלנות רפואית
  • רשלנות עורכי דין ושאר בעלי מקצוע
  • נשיכות כלבים
  • תביעות בגין מחלות מקצוע
  • הרעלות
  • תאונות תלמידים בבתי ספר
  • תביעות נגד עיריות, צה"ל ומשטרת ישראל
  • ליקויי בנייה, תאונות ספורט, אירועי טביעה בבריכה או בים
  • נפילות והחלקות לרבות נפילות מסוסים
  • נזקי רכוש משריפות
  • נזקי פגיעות ממכונות ומוצרים
  • נזקים כתוצאה מנגישה, כליאות שווא, מעצרי שווא, תלונות שווא במשטרה ועוד.

פקודת הנזיקין קובעת כי מעביד חב בנזיקין, בגין נזקים שהסב עובד לאחר במהלך עבודתו הרגילה. פעולותיו של העובד מיוחסות למעסיק, לרבות מכוח דיני השליחות. ואולם, כאשר אדם שוכר את שירותיו של קבלן עצמאי, להבדיל מעובד שכיר, אזי חב בגין נזקים שגורם רק ככל שהתרשל בבחירת הקבלן העצמאי, התערב בעבודתו, אישר את העוולות שביצע, או שכר אותו למטרות בלתי חוקיות.

מטרתם של דיני הנזיקין הוא השמתו של הניזוק באותו מצב אילולא היה נגרם הנזק, רסטורציה למצב הקיים. דיני הנזיקין, כדינים אזרחיים בין אדם לחברו, אינם עוסקים בענישה או הרתעה, ופיצוי עונשי יינתן באופן חריג. בגדול, ישנם 5 אלמנטים שעל תובע להוכיח בכדי לזכות בתביעה נזיקית: מעשה או מחדל; קשר סיבתי או גרימתי בין המעשה לנזק; נזק; אשם בצורה של כוונה או רשלנות; היות המעשה מנוגד לדין. ככל שאחד מהתנאים הללו חסר, לא קיימת עילת תביעה בנזיקין, והתובע לא יוכל להיפרע מאת הנתבע בגין נזקיו.

העיקרון במשפטים בכלל כי נטל ההוכחה רובץ על אדם ברצונו להוכיח טענה עובדתית כלשהי. "המוציא מחברו עליו הראיה". תחום הנזיקין שייך לענף המשפט האזרחי, ולכן נטל ההוכחה הדרוש בבית המשפט הוא על לשון המאזניים - קרי 51% הוכחה שהגרסה של התובע סבירה יותר מזו של הנתבע, תספיק לזכייה בתביעה אזרחית, לרבות בנזיקין.

לעתים הדין או הפסיקה גורמים להיפוכו של נטל ההוכחה ושמים אותו על כתפי הפוגע להוכיח כי הנזקים לא נגרמו באשמתו וכי לא התרשל. כך לגבי רשלנות רפואית, מקום שלנפגע אין יכולת לדעת מה הוביל לזיהום שתקף אותו בין רגע. כנ"ל כאשר הפוגע גורם לנתבע נזקים ראייתיים בעטיים הנפגע מנוע מלהביא ראיותיו בפני בית המשפט. כך גם לגבי רשלנות לכאורית בטיפול ואחזקת דברים מסוכנים, ע"פ הכלל הנזיקי "הדבר מעיד על עצמו".

לגבי אחריות בנזיקין ביחס למחדלים

ביחס למניעת עבירות פליליות קיים חוק "לא תעמוד על דם רעך", המחייב כל אדם לכל הפחות לדווח בגין קיומה של עבירה פלילית שבידיעתו. הדין האזרחי, לרבות בפקודת הנזיקין, לא מכיר בחובה כזו, היות ואין חובה על אדם, פר סה, למנוע נזק כלכלי מאדם אחר, אלא אם כן יש לו איזו-שהיא חובה משפטית או מוסרית לעשות כן. עורך דין נזיקין עודד פרץ מסכים עם הלכה זו.

בפסק הדין הדסה נגד גלעד נקבע שבית החולים אחראי להתאבדותו של החולה. כך למשל, למבעיר אש ישנה אחריות לוודא שלא תתפשט למקרקעי השכן ותסב לו נזקים.

על מנת לצלוח תביעה בנזיקין, התובע חייב להוכיח קיומו של קשר סיבתי או גרימתי בין העוולה הנזיקית או הפגיעה לבין הנזק שהוסב לו (ע"א 6431/96 בר זאב). הקשר הסיבתי כולל התקיימותו של קשר סיבתי עובדתי וכן של קשר סיבתי משפטי. הקשר הסיבתי העובדתי נבחן באמצעות מבחן ה"אלמלא" או "בלתו", ובית המשפט שואל את עצמו האם בהעדר המעשה הנזיקי הנזק עדיין היה נגרם בכל זאת?

קשר סיבתי משפטי נבחן באמצעות מבחנים של מדיניות משפטית ובו בית המשפט בוחן את הריחוק בין המעשה לבין הנזק. כך למשל, האם ניתן להיפרע בנזיקין מאת חברת השכרת רכב, בגין כך שהגנב שפרץ למשרדיה המאובטחים כהלכה, הצליח בכל זאת לגנוב אחד מרכביה, איתו היה מעורב יותר מאוחר בתאונת דרכים בה נפגע טרמפיסט שאסף? הפסיקה קבעה שלא. פסק דין אביטן ע"א 557/82 - צה"ל לא אחראי בנזיקין לפציעתם בתאונת דרכים של טרמפיסטים אשר אסף אסיר צבאי שגנב רכב צה"לי.

כאשר ישנו גורם זר אשר התערב בשרשרת הקשר הסיבתי אזי זה נקטע ואינו קיים. למשל, טלו מקרה בו אדם דקר אדם אחר, הנדקר הובהל לבית החולים, בדרך לשם נהג האמבולנס התרשל בנהיגה, האמבולנס התהפך, והנדקר נמצא ללא רוח חיים. נשאלת השאלה המשפטית- מי ומה באמת גרם למותו? האם הדוקר או הנהג? אם מת כתוצאה מהתאונה, הדוקר אשם בתקיפה ולא ברצח.

מקרה יותר גבולי מפסק דין אביטן לעיל הובא בפני בית המשפט בפסק הדין אגבריה נגד מאירי. כאן נקבע כי חרף העובדה שנהג טרקטור שכח את המפתחות ברכב, אינו אחראי בנזיקין לתאונת דרכים ולנזק שגרם אחר בעקבות התאונה.

ואולם, בע"א 576/81 שמעון נגד ברדה נקבע כי כן יש קשר סיבתי חזק דיו בין העובדה שלנשקייה היה סורג חסר לבין הנזק שנגרם כתוצאה מגניבת הנשקים. ישנם פסקי דין רבים לפיהם העירייה אחראית לנזקים שנגרמו בבתי האזרחים כתוצאה מבעיות הצפה וניקוז אשר נמצאים באחריות העירייה.

בפסק הדין מדאח נפסק כי משטרת ישראל לא יכולה להראות אחראית לכך ששוטר ירה בשכנו בשל סכסוכי שכנים, שכן המשטרה לא ידעה וגם לא יכלה לדעת על כך. בפסק הדין ע"א 755/76 בית המשפט הגיע למסקנה דומה ביחס לשומר בחברת שמירה  אשר עשה שימוש דומה בנשקו האישי על מנת לגרום לעוולה נזיקית. עו"ד תאונות עודד פרץ מסכים.

יחד עם זאת, הפסיקה בדיני הנזיקין מכירה בקיומו של כלל "הגולגולת הדקה". ע"פ כלל הגולגולת הדקה, החל גם בדין הפלילי, המזיק לוקח את הניזוק כפי שהוא, כמות שהוא מוצא אותו, על כל מגרעותיו הפיזיות, חולשותיו המיוחדות וגולגולתו הדקה, כך שאם מכת אגרוף מרסקת את גולגולתו הדקה של הניזוק, לא תשמע טענתו של המזיק לפיה לאדם הסביר יש גולגולת חזקה יותר.

כלל בגולגולת הדקה נוגס קמעא, כך נדמה, בעיקרון הקשר הסיבתי ובעיקרון לפיו הנזק חייב להיות צפוי ותוצאה סבירה ומסתברת של העוולה הנזיקית, ואולם בפרשנות ואפליקציה עדינה ונכונה, יכול לדור יחדיו עימו. ד"נ 12/63 ליאון נגד רינגר.

לגבי אשם. זה יכול להתבטא בכוונה סובייקטיבית או ברשלנות אובייקטיבית ע"פ מבחן האדם הסביר. בית המשפט בוחן האם הנתבע נהג כפי שאדם סביר בנסיבות היה נוהג.

המבחן לכוונה הוא כאמור סובייקטיבי ומצוי בתוך מוחו או ראשו של המזיק. אם כך נשאלת השאלה - הכיצד בית משפט יודע כי המזיק התכוון לגרום את הנזק ? באמצעות אחת משתי דרכים. הראשונה - המזיק מודה שהתכוון לגרום לנזק. השנייה- בהעדר הודאה, פונה בית המשפט לראיות שלפניו ובוחן האם ניתן ליצור השלכה לגבי מצבו הנפשי והמנטלי של המזיק. כך למשל, אדם הטוען שירה באחר באופן ספונטני ומתוך הגנה עצמית, יתקשה מאוד להכחיש את כוונתו הזדונית לרצוח ולהסביר את העובדה לפיה ישנם עדים הטוענים כי רכש אקדח יומיים לפני הרצח, כדורי אקדח יום לפני הרצח, וכי איים על המנוח בשבועות שקדמו לרצח.

המעשה הנזיקי צריך להיות מנוגד לחוק. לא נוכל לתבוע את משטרת ישראל בנזיקין כאשר שוטריה שברו את דלת הבית בבואם לבצע צו מעצר כאשר החשוד סירב לפתוח את הדלת, שכן המשטרה פעלה ע"פ דין, ולאור הסירוב רשאית לעשות שימוש בכוח סביר על מנת להיכנס למקום ולהוציא לפועל את צו המאסר.

לבסוף, קיים עניין הנזק. קיום נזק הוא תנאי מהותי בנזיקין. ניסיון להסב נזק לרכוש מהווה עבירה פלילית, אך כל עוד הרכוש לא ניזוק בפועל, אין קיימת עילה נזיקית. פקודת הנזיקין מפרטת את המעשים המהווים עוולות אזרחיות בין אדם לחברו.

פקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובעת כי מותו של אדם אינו מפיג את עילת התביעה הנזיקית כנגדו, ואפשר והתביעה תעמוד כנגד עזבונו. נפגע בנזיקין אינו יכול להיפרע יותר מאשר הנזק שנגרם לו, ואדרבא שלא רשאי להיפרע פעמיים בגין אותו הנזק.

לעתים אחריותו של המעוול או המזיק מצומצמת בשל מה שמכונה האשם התורם של הניזוק. אשם תורם הוא אשם של הנתבע אשר הביא על עצמו את הנזק, בחלק האחוזי היחסי כפי שקובע בית המשפט.

ישנם גם מקרים בהם הניזוק לא יקבל כל פיצוי, למשל כאשר נקבע כי הסתכן מרצונו. דוקטורינת ההסתכנות מרצון באה לידי ביטוי בפסק הדין ע"א 101/98 תומר שרון. הנתבע נפצע בתאונת גלישת אוויר ותביעתו לפיצוי נדחתה שכן הוחלט כי הסתכן מרצון. בנוסף, הוא חתם על טופס לפיו הוא מוותר מראש על כל תביעה. ויתור כזה לא תמיד מחייב את החותם, והתביעה נדחתה בעיקר עקב ההסתכנות מרצון.

ע"א 243/83 - העירייה התרשלה בכך שהמשיכה לשלוח לאדם דוחות חניה בטעות, ובכך הובילה למעצרו.

558/84 כרמלי - רשלנות באשפוזו של אדם בריא בבית חולים לחולי נפש.

בפסק הדין ע"א 145/80 ועקנין נקבע אשם תורם של שליש לגבי אדם אשר קפץ לבריכה ריקה ממים.

אשם תורם של שליש נקבע גם בפסק הדין ע"א 417/81 מלון רמדה נגד אמסלם, שכן העובד ידע כי על רצפת המטבח בו עבד יש שמן וכי קיימת סכנת החלקה ונפילה.

ע"א 750/70 אמזלג - רשלנות בהצמדת לוחות לגג שכן רוח רגילה העיפה את הלוחות לכל עבר.

ע"א 2061/90 מרצלי - רשלנות בגין כך שאצבעותיה של תלמידה נקטעו בעת ירידתה מהאוטובוס ע"י הדלת.

ישראליפט נגד הינדלי ע"א 241/89 - נקבעה רשלנות בכך שאדם נכנס אל מעלית לא קיימת ונפל.

בפסק הדין גרובנר התובעת הלינה על כך שרוכב אופניים פגע בה בעת ריצה בפארק ציבורי. בית המשפט פסק שהעירייה הציבה שלטי אזהרה ושנהגה בסבירות, ושאין לצפות ממנה כי תשים פקחים בכל פינה.

בפסק הדין נוימן נגד פרידמן נפסק כי חרף העובדה כי בלמי הרכב התקלקלו במהלך הנסיעה, הוא נבדק במוסך קודם לכן ולכן אין כל רשלנות. עורך דין תאונות עודד פרץ מסכים.

ע"א ר.ג.ם מ.ר.ט - חברת השמירה אחראית לנזק שנגרם כתוצאה מכך שמערכת האזעקה שלה לא פעלה.

ע"א 429/82 סוהן - משטרת ישראל אחראית בנזיקין בכך שלא אכפה צו עיכוב יציאה מין הארץ.

ע"א 86/76 עמידר נגד אהרון - עמידר נמצאה רשלנית ביחס לחוות דעת רשלנית שהעניקה.

בפסק הדין 2590/90 נסים נגד עו"ד דניאלי עורך הדין נמצא רשלן בכך שלא בדק קיומה של הערת אזהרה לגבי נכס מקרקעין.

בפסק הדין גורן מיה 23214/05 נקבע כי דלת זכוכית שקופה מחייבת סימון כלשהו וכי באמצעי פשוט וזול היה ניתן למנוע את הנזק המיותר.

עורך דין תאונות דרכים עודד פרץ

נפגע בתאונת דרכים יכול לבקש מחברת הביטוח לשלם לו תשלום תכוף עוד טרם הגשת התביעה. ככל שחברת הביטוח מסרבת, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט על בסיס ראיות לכאורה בלבד. ככל שיינתן תשלום תכוף, הסך יקוזז מהפיצוי ככל שיוענק בסופו של ההליך. המשרד מתמחה בניהול מו"מ אל מול חברות הביטוח השונות, על מנת להוציא בעבור לקוחותינו את סך הפיצוי המקסימלי בגין נזקיהם. חברות הביטוח מנסות תכופות להתנער מחובתן לשלם פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לעיתים בולשות אחר נפגעי תאונות הדרכים באמצעות חוקרים פרטיים, ולנפגעי התאונות מומלץ לא לספק כל מידע לאדם אותו הם לא מכירים, על מנת לא לקפח זכויותיהם.

תאונות דרכים בפרט הפכו לצערנו למכת מדינה הגובה מחיר דמים מדי יום. משרד עורכי דין עודד פרץ מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ע"פ חוק הפלת"ד - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975. חוק הפלת"ד הינו חוק סוציאלי המפצה נפגעי תאונות דרכים ללא קשר לשאלה מיהו האשם או הרשלן בתאונת הדרכים, קרי גם אדם או נהג אשר גרם לתאונת הדרכים ברשלנותו, זכאי לפיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. תקופת ההתיישנות להגשת תביעות בגין פגיעות ונזקים בתאונות דרכים הינה שבע שנים, ולגבי קטינים התקופה מתחילה להיספר רק מהגיעם לגיל 18, ומסתיימת כלומר כעבור 7 שנים ועם הגיעם לגיל 25. לעומת זאת, תביעה כנגד חברת ביטוח ע"פ פוליסת ביטוח מתיישנת לאחר 3 שנים בלבד. לפיכך, יש לפנות לקבלת טיפול משפטי ללא כל דיחוי ובהקדם.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר אילו אירועים נחשבים כתאונת דרכים, והנופלים תחת חסותו של החוק. תאונת דרכים מוגדרת כתאונה שנגרמה עקב שימוש ברכב מנועי לצורכי תחבורה. ההגדרה לתאונת דרכים לא מחייבת, ככלל שיהיה מגע כלשהו בין הרכב הפוגע לבין הנפגע בתאונת הדרכים (פסק דין רון אבישי 943/91).

בפסק הדין ת.א. 7578/07 נפסק כי אמנם בד"כ לא דרוש כל מגע פיזי, אך בנסיבות המקרה הוחלט שרוכב האופניים נפל מאופניו כיוון שהיה רוכב חדש ובלתי מיומן, ולא כיוון שנבהל מהרכב, ולכן אין קשר סיבתי בין השימוש ברכב המנועי לבין הפציעה והנזק. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי בהעדר סיכון תחבורתי לא ניתן לראות באירוע כתאונת דרכים.

ת.א. 431/02 - התובע נפל ממשאית בזמן שעסקה בפריקת בטון באתר בניה. זו לא תאונת דרכים.

5440/04 מוראדי טובה - פציעה במהלך שהייה ברכב שלא למטרת תחבורה אינה מהווה תאונת דרכים.

בנוסף, חוק הפיצויים מחריג מהגדרת תאונת דרכים שימוש ברכב למטרה פלילית - ע"א 1095/04 קרנית נגד קטט, או גרימת תאונה במתכוון. דריסה מכוונת אינה תאונת דרכים (ע"א 3376/98). כנ"ל מעשה התאבדות (ע"א 2199/99).

בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בית המשפט הוא שממנה מומחה רפואי אובייקטיבי, ולא הצדדים בעצמם. לכתב התביעה יש לצרף לפיכך בקשה למינוי מומחה רפואי בתחומים הרפואיים הרלבנטיים, כגון אורטופדיה או נוירולוגיה וכולי, בליווי מסמכים רפואיים וכן טופס ויתור על סודיות רפואית (וס"ר).

הרופא שמינה בית המשפט מקבל מהצדדים את כל החומר והתיעוד הרפואי שבידם, זולת חוות דעת רפואיות אחרות, בהן אסור לו לעיין, שלא כן הדבר עלול לפסול את המומחה הרפואי מלשמש ככזה בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

ההבדל בין חומר רפואי גרידא לבין חוות דעת חיצונית אסורה נדון בפסק הדין בבית המשפט העליון רע"א 5638/95. בית המשפט הוא שיחליט מי מהצדדים יישא בעלויות המומחה הרפואי ושכר טרחתו. הצדדים, התובע והנתבע, רשאים לבקש הבהרות מהמומחה הרפואי, וכן רשאים לזמנו לחקירה מטעמם בבית המשפט. גובה הפיצויים תלוי כמובן בגילו של הנפגע בתאונת הדרכים ובגובה השתכרותו עובר לתאונה.

הפיצוי הכספי נחלק למספר סוגי פיצוי:

נזקים מיוחדים - אילו נזקים המתייחסים לזמן עבר, ובפרט להוצאות רפואיות מהעבר, הוצאות אשפוז, סיעוד ועזרה, הפסדי שכר שכבר נגרמו, נסיעות וכו'. מסך זה מקזזים את סך הפיצוי התכוף.

נזקים כלליים - נזקים עתידיים שלא ניתן לתמחרם ושאינם ברי כימות בשלב הגשת התביעה. למשל, הפסד הכנסה או השתכרות בעתיד, אובדן חלק מתוחלת החיים, נזקי כאב וסבל.

נזקי העתיד הכלליים ניתנים בפיצוי חד פעמי, ולפיכך יש לבצע תהליך מתמטי הקרוי היוון.

כאב וסבל הינו נזק בלתי ממוני וסובייקטיבי מטבעו. תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובעות את אופן החישוב המקסימלי (9817/02 וינשטיין נגד ברגמן).

ככלל, קיומו של רישיון נהיגה תקף ושל פוליסת ביטוח חובה בתוקף הן תנאי לזכאות לפיצוי בגין תאונת הדרכים. 625/06 ענתר אוסמה. ואולם, חוק הפיצויים אומר כי מי שנהג ברכב בהיתר מבעליו, ולא יכול היה לדעת על העדרה של פוליסת ביטוח, זכאי לתבוע פיצויים מחברת הביטוח הממשלתית "קרנית" (רע"א 5679/97. ע"א 1777/03 קרנית נגד אגמי).

בכל מקרה, תמיד פתוחה לנפגע בתאונת דרכים האפשרות לתבוע את הפיצוי מכוח דיני הנזיקין הכלליים, מכוח עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין, וזאת ככל שיוכיח כי הפוגע הוא שהתרשל וגרם לתאונה באשמתו. נפסק כי נהג צעיר הנוהג ללא ליווי מבוגר לא מאבד זכאותו לפיצוי בגין תאונת הדרכים.

בפסק הדין מריה גרוזובסקי ת.א. 10137/05 נקבע כי טריקת דלת המכונית על האצבע כן מהווה תאונת דרכים בנסיבות. חברת הביטוח ניסתה להתנער מחובתה, והאשימה את התובעת ואת בנה העד שנכח בתאונה בהיותם שקרנים. בית המשפט חייבה בסך פיצוי גבוה בשל כך.

ואילו בפסק הדין ת.א. 34724/05 קלושינר נקבע כי המתנת הנהג לגרר על מנת שיפנה רכבו, קטעה את קיומו של התנאי ההכרחי לפיו השימוש ברכב היה למטרת תחבורה, והפכה את הרכב לחפץ בלבד, ולפיכך התאונה לא נופלת להגדרת תאונת דרכים. כל מקרה ייבחן לגופו.

פסיקת בתי המשפט בתביעות נזיקין, תביעות רשלנות, ותביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הכירה היטב כי על הניזוק, נפגע התאונה, קיימת חובה לפעול בתום לב, הכוללת בתוכה את החובה לצמצם ולהקטין את נזקיו, שלא כן לא יאפשר לו בית המשפט להיפרע בגין מלוא נזקיו ויפחית אותם בהתאמה.

בפסק הדין ע"א 5557/95 הוחלט כי הנפגע לא יהיה זכאי לפיצוי כספי בגין טיפול רפואי לו היה זכאי ללא תשלום מאת קופת החולים. נטל ההוכחה המשפטי רובץ על המזיק להוכיח כי הניזוק לא עמד בחובתו הסבירה לצמצם את נזקיו, ולפיכך על בית המשפט להפחית בהתאמה את הפיצוי לו הוא זכאי.

בפסק הדין יצחק גולדפרב ע"א 252/86 בית המשפט העליון קבע שסירובו של הניזוק לעבור ניתוח שיצמצם את נזקיו לא עלה בקנה אחד עם חובתו לצמצם את נזקיו. בפסק הדין ע"א יעל נגד בצלאל נקבע כי הניזוק נהג באופן בלתי סביר בכך שעמד על סירובו לקבל טיפול רפואי. עו"ד נזיקין עודד פרץ מסכים.

לעומת זאת, בפסק הדין ת.א. 61017/05 שמחון ארז נפסק כי הפוגע לא יכול לדרוש מנפגע תאונת הדרכים לעבור ניתוח מסוכן אשר עלול לסכנו. המבחן הוא מבחן של סבירות ומידתיות. בית המשפט ייעזר בחוות דעת רפואיות.

השופטים הם אמנם לא רופאים, אך ההחלטה הסופית היא תמיד שיפוטית, נעשית ע"י בית המשפט ולא ע"י הרופאים, ובית המשפט אינו רשאי להעביר את שיקול דעתו לאחר. הפסיקה שיצאה מאת בתי המשפט קבעה כי במקרה של מוות, חברת הביטוח תחויב לשלם גם בגין הוצאות הקבורה והמצבה של המנוח.

עורך דין נזיקין - תאונת דרכים שנחשבת כתאונת עבודה

תאונת דרכים אשר נגרמת בדרך לעבודה או בחזרה ממקום העבודה מהווה גם תאונת עבודה. במקרה כזה ניתן להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וכן תביעה למוסד לביטוח לאומי ככל שנגרמה נכות.

בפסק הדין 13751/06 דוד כוכבי, עובד היה מעורב בתאונת דרכים בדרכו לארוחת צהריים מחוץ למקום העבודה. בית המשפט פסק כי חוק הביטוח הלאומי קובע כי הפסקה באישור המעסיק שאינה עולה על 3 שעות לארוחה במקום בו סועדים העובדים דרך קבע תחשב הנסיעה כמהלך העבודה. ואולם, במקרה דנן נקבע עובדתית כי המקום אליו הניזוק נסע לא היווה מקום ארוחות קבוע ולכן הוחלט שהתאונה אינה נופלת בגדר תאונת עבודה.

חוק הפיצויים קובע כי במידה והמוסד לביטוח לאומי כבר קבע דרגת נכות, מה שמכונה נכות על פי דין, זו תחייב גם את בית המשפט בתביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הפיצויים הללו מתקזזים אחד מהשני והנפגע לא ייפרע פעמיים כאמור (רע"א 3953/01 פרלה עמר).

לעתים הפיצוי מהביטוח הלאומי יוותר הפיצוי היחידי. על נפגע תאונת הדרכים להודיע לביטוח לאומי כי תבע את חברת הביטוח מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ואז יבטיח לעצמו סך של 25 אחוזים מאת הביטוח הלאומי.

עורך דין תאונות עבודה

מעסיקים לרוב מבוטחים באמצעות פוליסת ביטוח חבות מעבידים, ואולם על מנת לתוע ולהיפרע מזו העובד חייב להוכיח כי מעסיקו התרשל בחובתו לספק לו סביבת עבודה בטוחה, ולא עמד בכללי הבטיחות בעבודה (ת.א. 1335/93). כללי הבטיחות מהווים חובה חקוקה. פקודת הנזיקין קובעת עוללה הקרויה הפרת חובה חקוקה. התנאים לעוולת הפרת החובה החקוקה הם שהחיקוק התכוון להגן על הניזוק ושסוג הנזק הוא הנזק שאליו התכוון החיקוק.

בפסק הדין 1039/00 פסק בית המשפט לעובד פיצוי של כחצי מליון ש"ח בגין רשלנותו של המעסיק שהתרשל בכך שלא התקין מפסק בטיחות במכונת הייצור. בית המשפט קבע שמפסק בטיחות כזה היה מונע את תאונת העבודה וכי התקנתו הינה פשוטה וזולה.

ת.א. 1326/00 חסן מלחם נקבע כי המעסיק אינו אחראי לתקיפתו של העובד בידי אחר במהלך עבודתו שכן הדבר הינו בלתי צפוי ולא מתקיים קשר סיבתי מספק. ברור שזה לא סוג הנזק שאליו התכוונו תקנות הבטיחות בעבודה.

פסק דין שמר שרון 8698/05 המעסיק התרשל בכך שלא גידר את חלקי המכונה. בפסק הדין ע"א 2028/94 נפסק כי בית המשפט יבחן את הקשר הסיבתי ע"פ מבחן הציפיות וע"פ מבחני השכל הישר וההיגיון. בפסק הדין ע"א 240/87 קריכלי נגד אפל דובר על הפרת חובה חקוקה באשר אצבעותיו של העובד נכרתו במהלך עבודתו על מכונת ייצור.

על מנת שהתקף לב ייחשב כתאונת עבודה, חייב להיות קודם לו אירוע חריג כלשהו בעבודה.

עורך דין נפילות

71605 יעקב זנדברג - מחזיק במקרקעין חב חובת זהירות מושגית וקונקרטית למבקרים. בית המשפט פסק אחריות נזיקית בשל כך שהיו במסלול הגישה מוטות ברזל ולא הייתה תאורה מספקת. נדחתה טענת הנתבע לאשם תורם.

בפסק הדין כרמלה כפיר ע"א 1391-08-07 נדחתה תביעת נפילה בשל רווח במדרכה בגודל של כסנטימטר וחצי, אשר תועד והוכח בבית המשפט ע"י התובעת. גם בית משפט השלום וגם בית המשפט המחוזי דחו את התביעה. ערכאת הערעור בד"כ לא מתערבת בממצאים העובדתיים של הערכאה הראשונה.

תק (ת"א) 6721/06 אהרון זמיר - התובע קיבל פיצוי ע"ס 12,000 ש"ח בגין נזקיו שנגרמו כתוצאה מנפילה בשל אבן בולטת במדרכה. בפסק הדין 2294/04 דוד זהבה נדחו טענות העירייה לפיהם התובע אחראי, לפחות חלקית, או באשם תורם, לנזקיו שלו. בית המשפט קבע כי האדם הסביר אינו תוקע את עיניו בקרקע בכל צעד או פסיעה שהוא עושה במהלך הליכתו.

ע"א אמיר אורן - בית המשפט מצא בית ספר אחראי בנזיקין על כך שידע ולא מנע שהיית תלמידים בשטחו בזמן חופשה וללא פיקוח כלשהו. בית משפט השלום פסק פיצוי של 400,000 ש"ח לתלמיד אשר טיפס על הגג ונפל ממנו. נקבע כי ישנו אשם תורם של 20%, ולכן סך הפיצוי הופחת בהתאמה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי בית הספר הפר את חובות הזהירות המושגית והקונקרטית שהייתה מוטלת עליו. בפסק הדין יושעי מלכה החולה נפל ממיטת בית החולים. נטל הראייה הועבר לבית החולים ע"פ הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו".

עורך דין נשיכות כלבים

סעיף 41 לפקודת הנזיקין קובע מספר הגנות לבעליו של כלב נושך. הניזוק התגרה בכלב, הניזוק תקף את בעליו של הכלב, הניזוק ביצע הסגת גבול לתוך מקרקעין לא שלו. פסק דין עידו צימרמן נגד דוד גבריאלוב ע"א 326/88. מלך נגד קורנהויזר. ככלל, אדם אחראי למעשיו של כלבו ומחויב בהשגחה עליו כדבר מסוכן.

עורך דין תביעה נגד יועץ השקעות

בפסק הדין ת.א. 34709/05 נדחתה תביעתו של הלקוח שכן זה היה מודע לכך שליועץ ההשקעות לא היה רישיון ייעוץ השקעות מתאים. בנוסף, הלקוח הוא שביקש את ההשקעות המסוכנות, וידע עליהן.

משרד עורכי דין תאונות דרכים עודד פרץ עוסק דרך קבע בדיני נזיקין ותאונות, בעוולות אזרחיות בגין ניזקי תקיפה וחבלה, נפילות, לשון הרע ופגיעה בפרטיות.

עורך דין נזיקין עודד פרץ ומשרדו מעניקים יעוץ מישפטי ביחס לסיכויי התביעה.

אין באמור לעיל משום יעוץ משפטי מחייב מטעם עורך דין תאונות דרכים עודד פרץ.

כל הזכויות שמורות לעורך דין נזיקין עודד פרץ.
 
 


נשמח לעמוד לשירותכם:

location, location, map, marker, pin
phone, phone, contact, telephone, support, call
phone6, phone, contact, telephone, support, call
print, print, printer
bubble13, bubble, comment, chat, talk

 

בני וו. רייך 21, נתניה
 
טל' רב-קווי: 072-33-80-628
 
פקס למייל: 5273133 -77 -153
 
דוא"ל: odedperetzadv@gmail.com
 
 עורך דין לשון הרע  |  עורך דין מקרקעין  |  עורך דין ליטיגציה

נשמח לעמוד לשירותכם:

location, location, map, marker, pin
phone, phone, contact, telephone, support, call
print, print, printer
bubble13, bubble, comment, chat, talk

בני וו. רייך 21, נתניה
טל' רב-קווי: 072-33-80-628
פקס למייל: 5273133 -77 -153
דוא"ל: odedperetzadv@gmail.com

 עורך דין לשון הרע  |  עורך דין מקרקעין  |  עורך דין ליטיגציה