משרד עורכי דין
בני רייך 21, נתניה  |  טל' רב קווי: 052-3266589
חפש

נשמח לעמוד לשירותכם:

המשרד בתקשורת

עורך דין לשון הרע עודד פרץ ומשרדו מטפלים בקביעות בתביעות אזרחיות בגין הוצאת דיבה ולשון הרע. עורך דין דיבה עודד פרץ עוסק בנושא הגשת קובלנות פליליות בגין פרסום דיבה ולשון הרע, כאשר הדברים פורסמו בכוונה לפגוע. חוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום דיבתי במזיד לשני אנשים עולה כדי עבירה עונשית הנושאת שנת מאסר.

הוצאת דיבה בפייסבוק | FaceBook:

לגבי הפייסבוק, למשל, פה ממילא אין מדובר בכותבים אנונימיים שכן לרב מצורף שמם, לרב בליווי תמונה.

נדמה כי לגבי הפייסבוק הנטייה היא כן לחשוף, שכן לגולש המפרסם דבר דיבה ולשון הרע אין ציפייה סבירה להישאר אנונימי. ישנם שופטים הדורשים שהמבקש את החשיפה יפקיד ערבות כלשהי בקופת בית המשפט. 

עורך דין לשון הרע עודד פרץ סבור כי המחוקק חייב לחוקק הוראות המתייחסות לאופן שבו ניתן לבקש מבית המשפט לחשוף את כתובת ה-IP של גולשים אנונימיים המפרסמים ברשת האינטרנט דברי דיבה ולשון הרע. עו"ד לשון הרע עודד פרץ אינו מסכים עם פסק הדין רמי מור.

גם בש"א 178523/08 בתיק עיקרי 50605/08 קבע מפי השופטת בלהה טולוקובסקי כי יינתן צו לחשיפת כתובת ה- IP של הגולש האנונימי שפרסם דיבה ולשון הרע, בכפוף לכך שהנפגע, המבקש, יפקיד ערבות בבית המשפט.

כאן הפרסום הוציא דיבה ולשון הרע בכך שהזהיר מפני גן ילדים מסוים. נקבע כי הדברים נאמרו כעובדות ולא כהבעת דעה, ולפיכך עסקינן בהוצאת דיבה ולשון הרע.


בר"ע 850/06, בר"ע 1632/07 אשר נדונו ע"י השופט יצחק עמית בבית המשפט המחוזי קבעו כי חשיפת האנונימיות תעשה על דרך בקשה לצו עשה במסגרת תביעה עיקרית בגין הוצאת דיבה ולשון הרע.

המבקש הוא הנפגע, והמשיבים הם מפרסם הדיבה ולשון הרע, אתר האינטרנט וספקית האינטרנט.
 
 
אם הבקשה לצו עשה לחשיפת פרטי הגולש, לא נעשית במסגרת תביעת דיבה ולשון הרע, אלא במסגרת הליך עצמאי בפני עצמו, על הבקשה להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי, מכוח סמכותו העניינית השיורית, ולבית משפט השלום אין סמכות לדון בסוג כזה של בקשה.

התובע צריך ראשית לפנות לאתר בבקשת הסרת הדיבה ולשון הרע, לפנות לנתבע ולהתריע בו. התובע צריך להראות כי הוא פועל בתום לב, וכי באמתחתו סיכויי הצלחה סבירים בתביעתו. בפסק הדין 23493-01-10 קיטשן ליין, ספקית האינטרנט חויבה בחשיפתו של גולש אנונימי.

עורך דין דיבה עודד פרץ מברך על ההחלטה.

לשון הרע והוצאת דיבה באינטרנט - פסקי דין

 

עורך דין לשון הרע - פייסבוק | Facebook

עורך דין  לשון הרע והוצאת דיבה
 
  • במחוזי חיפה 914/07 כהן סקאלי דוד השופט אלכסנדר קיסרי היה מעניק צו עשה לחשיפת פרטי הגולש מפרסם הדיבה ולשון הרע, אלא שבנסיבות הפרסום לא עלה כדי הוצאת דיבה ולשון הרע.
  • במחוזי ת"א 2433/07 עיריית אריאל נגד וואלה, השופט אבי זמיר קבע כי צו עשה יינתן אם יש חשש סביר לפרסום דיבה ולשון הרע, בצירוף סיכויי הצלחה סבירים. לגופו של עניין הבקשה נדחתה שכן הפרסום לא עלה כדי הוצאת דיבה ולשון הרע.
  • בש"א 567/08 בלומנפלד חיים נגד גוגל, בית משפט שלום ראשל"צ. השופט אורן שוורץ חייב את גוגל לחשוף כתובת IP . כנ"ל - בש"א 151638/07 לוי אשר, ה"פ 1244/07 (מחוזי ת"א) מזמור הפקות בע"מ נגד מעריב, בש"א 173154/07 פריסקו אורן.
  • ה"פ 541/07 יעקב סבו נגד ידיעות, מחוזי ת"א - חובה לפנות לפייסבוק, לדרוש הסרה וחשיפת פרטים. השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן קובעת כי התנאים לא מולאו ודוחה את הבקשה לחשיפת כתובת IP .
  • ביחס לעובדי ציבור, פרסום כלפיהם לא רק שיכול להוות הוצאת דיבה ולשון הרע, אלא בנוסף יכול להוות עבירה פלילית מסוג העלבת עובד ציבור, ע"פ סעיף 288 לחוק העונשין, עבירה הנושאת תקופת מאסר בת חצי שנה.
  • בפסק הדין רע"פ 2660/05 יוסף אונגרפלד, המפרסם האשים שוטר בשיתוף פעולה עם עבריינים. בית המשפט העליון בהרכב של 3 שופטים קבע כי עסקינן בהוצאת דיבה ולשון הרע וכן בעבירה פלילית מסוג העלבת עובד ציבור.
  • בפסק הדין ע"פ 677/83 בורוכוב נגד יפת נקבע כי כאשר ישנו זדון וכוונה לפגוע, אזי פרסום דיבה ולשון הרע עולה כדי עבירה פלילית. כנ"ל בפסק הדין שמעון ביטון ואח' נגד ציון סולטן.
  • בפסק הדין ע"א 698/77 ועד עדת הספרדים נגד יעקב ארנון נפסק כי כאשר דיבה ולשון הרע מתייחסת לכ"א מחברי קבוצה, אזי לכל אחד מהם בנפרד עילה לתביעה אזרחית.
  • בפסק הדין ת.א. חיפה 20135/99 לנדסמן נגד גיפס, הוריה של תלמידה שלחו מכתבים המכילים דיבה ולשון הרע לגורמי חינוך שונים, בתפוצה בלתי סבירה. היות והתנצלו, חויבו בפיצוי ע"ס 20 אלף ש"ח בלבד.
  • ת.ק. קריות 1480/04 גולדברג נגד עזרא חויבה אם של תלמידה לשלם פיצוי למורה שהעליבה בפרסום דיבה ולשון הרע. בית המשפט קבע ששמם הטוב של מורים ועובדי ציבור איננו הפקר. עורך דין דיבה עודד פרץ מסכים עם קביעה זו.
  • בפסק הדין 1206/05 לנקרי נגד קדוש בבית משפט השלום באילת, פורסמה דיבה לגבי סגן ראש העיר לשעבר בדבר "שוד הקופה הציבורית",  "שחיתות ציבורית". הנתבע לא הצליח להוכיח כי הדברים שפרסם היו אמת, הגנת "אמת דברתי", ולכן תביעת הדיבה ולשון הרע צלחה, ובית המשפט פסק פיצוי של 50 אלף ש"ח, ועוד 20 אלף ש"ח בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. עורך דין לשון הרע עודד פרץ מציין כי נתבע המתעקש לטעון כי פרסומו הינו אמת מסתכן בכך שאם ייכשל בהוכחת האמת, ייפסק כנגדו פיצוי גבוה יותר בגין הוצאת דיבה ולשון הרע.
  • בפסק הדין 68804/04 עו"ד שמרוני-קנר נגד שכטר, התובעת שימשה כעו"ד שמייצג עירייה. היא פתחה תיק הוצאה לפועל כנגד אדם, וזה בתגובה שלח פרסומי דיבה ולשון הרע. נפסקו נגדו פיצויים ע"ס 30 אלף ש"ח. עורך דין לשון הרע עודד פרץ סבור שנעשה עם הנתבע חסד גדול.
  • בפסק הדין המנחה לגבי חישוב סך הפיצוי בתביעות הוצאת לשון הרע ודיבה - רע"א 4740/00 לימור אמר נגד אורנה יוסף, נקבע כי בית המשפט יתחשב בכל שיקול רלבנטי, וכי אין מדובר ברשימה סגורה, כל מקרה לגופו.
  • בתיק 1392/03 דובר בפרסומי דיבה ולשון הרע באינטרנט, בדבר היותו של התובע תומך בנאצים ובחמאס. נפסק כי גם כאשר הפוגע לא כתב את המכתב, אלא רק הפיץ אותו, גם זה עולה כדי הוצאת דיבה ולשון הרע, וזאת ע"פ סעיפים 2 (ב) (1) ו- 12 לחוק לשון הרע. נפסקו פיצויים ע"ס 80 אלף ש"ח. עורך דין לשון הרע עודד פרץ מסכים עם ההחלטה.
  • בפסק הדין 3873/04 בוקובזה רחל נגד פרי שירן, הנתבע פרסם ברשת הודעת שירותי מין בשמה של הנתבעת וחויב בפיצוי המקסימלי ע"פ חוק לשון הרע, ללא הוכחת נזק, ע"ס 100 אלף ש"ח בגין פרסום דיבה ולשון הרע, וזאת אף לאחר שהורשע בעבירה פלילית.
  • בפסק הדין 18314/04 פלדמן נטלי נגד יוסף ללוש נקבע כי האשמה שקרית בגניבה מהווה הוצאת דיבה ולשון הרע, ונפסק פיצוי.
  • בפסק הדין 67490/04 ליאון חיים נגד אנגלו סקסון נפסק גי הביטוי "מכרתם וגנבתם אותנו" מהווה הוצאת דיבה ולשון הרע. הנתבע התנצל ולכן סך הפיצוי הופחת.
  • בפסק הדין 7878/05 אבי צגאי נפסק כי הכינוי "כושי" הינו כינוי גזעני ופוגעני המהווה הוצאת דיבה ולשון הרע. נפסק פיצוי ע"ס 15 אלף ש"ח. עורך דין לשון הרע עודד פרץ סבור שהיה צריך להיפסק פיצוי גבוה יותר.
  • ד"ר אופיר מרקו 12752/01- נקבע כי פרסום אינטרנטי לפיו וטרינר הואשם באי רגישות לבעלי חיים מהווה הוצאת לשון הרע ודיבה. לאור ההתנצלות נפסקו הוצאות ע"ס 30 אלף ש"ח.
  • בפסק הדין 9623/03 יעקב שרביט נגד נטויז'ן נפסקו עשרת אלפים ש"ח בגין פרסום תמונה של מתנחלים ביחס לכתבה בדבר פעילות עבריינית, אליה לא הוכח כי היה להם כל קשר.
  • ע"א 1550/09 ליאב שפירא - פרסום דיבה ולשון הרע באתר הכרויות. האתר הסיר את הפרסום כשנדרש. נפסק פיצוי.
  • 32631/07 גל ליאת - עשרת אלפים ש"ח פיצוי על פרסום תמונתה ללא אישורה.
  • בפסק הדין ע"א 34/71 פרידמן נגד חן נאמר כי הגנת הבעת הדעה בחוק איסור לשון מותנית בכך כי המפרסם יבדיל בין היסוד העובדתי לבין החלק בו הוא מביע את דעתו. בד"כ הציבור מייחס אמינות פחותה לדברים הנאמרים כדעה סובייקטיבית ולא כציון עובדה בדוקה וחלוטה.
  • בתביעתו של סרן ר' נגד אילה דיין ושידורי "קשת" התחשב בית המשפט בעובדה לפיה שם התכנית "עובדה", כשמו כן הוא, מתיימר להציג עובדות. בית המשפט מצא כי סרן ר' לא ביצע וידוי הריגה בילדה פלסטינית, וחייב את אילנה דיין ו/או שידורי קשת בפיצוי ע"ס 300,000 ש"ח. עורך דין לשון הרע עודד פרץ מסכים עם פסק הדין הזה.
  • בפסק הדין ת.א. 10179/00 דאוד סלמן נגד חברת מלונות דן נדונה ההגנה בחוק איסור לשון הרע אודות תלונה לממונה, ונאמר כי כאשר נוסח התלונה אינו מתלהם מדי, כאשר תפוצתו מצומצמת, כאשר יש בו הפרדה בין עובדות לדעה, אזי גדל הסיכוי כי יראו בה כפרסום שאין בו משום הוצאת דיבה ולשון הרע. עורך דין לשון הרע עודד פרץ מסכים.

תובע בלשון הרע אשר חושש כי ניהול ההליכים המשפטיים יפגעו בשמו הטוב יכול לנסות מזלו ולבקש כי בית המשפט ינהל את תביעת הדיבה בדלתיים סגורות ע"פ הוראת סעיף 21 לחוק איור לשון הרע התשכ"ה 1965. פסק דין 1390/96 אייל זמיר נגד רשת שוקן בע"מ. בש"א 105894/02 שלמה יפת נגד ידיעות אחרונות. רע"א 3614/97 עורך דין דן אבי יצחק נגד חברת החדשות הישראלית.

סעיף נוסף המבקש למנוע ממפרסם הדיבה ולשון הרע את האפשרות להמשיך ולשפוך את דמו של הנתבע הינו סעיף 22 לחוק איסור לשון הרע המאשפר לתובע לבקש כי ראיות אודות "שמו הרע" לכאורה, ידונו רק אם וכאשר תוכרע החבות המהותית של הנתבע לפרסומי הדיבה. 13698/07 עורך דין נדב העצני נגד אורלי וילנאי. 11662/05 איתמר בן גביר נגד ברי חמיש. ע"א 34/71 פרידמן נגד חן. רע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ נגד משה רום. רע"א 10462/05 עורך דין יגאל גיל נגד עורכת דין ד"ר שרה פרזנטי. רע"א 2347/02 עופר נמרודי נגד רשות השידור.

פסק דין אילנה דיין נגד סרן ר'  - בית המשפט העליון -

ביום 2 בפברואר 2012 בית המשפט העליון החליט לקבל את עירעורה של אילנה דיין מהתכנית "עובדה" כנגד סרן ר' בגין אירוע וידוא ההריגה אשר נטען כי התבצע בנערה פלסטינית.

בית המשפט העליון קיבל כאמור את עירעורה של אילנה דיין בנושא הוצאת דיבה ולשון הרע והפך את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה.

משרד עורכי דין לשון הרע עודד פרץ מסכימים עם פסק הדין.

פסק דין זה הינו חשוב ביותר שכן הוא שינה את ההלכה שהייתה קיימת עד כה לגבי סעיף 15 (2) לחוק, הריהי הלכת ע"א 213/69 חברת החשמל לישראל בע"מ נגד עיתון הארץ, להלן: הלכת "עיתון הארץ", מאת כב' השופט ויתקון, אשר קבעה כי עיתון יהנה מהגנת סעיף 15 (2) רק כאשר קיים לו אינטרס אישי להגן על חיים, בריאות או רכוש, וכי אין לעיתון חובה מיוחדת לקוראיו לפרסם דברים בעלי עניין ציבורי, שכן ההנחה הייתה בזמנו כי האזרח צריך לפנות לרשות מוסמכת ולא לעיתון. סעיף 15 (2) מקים הגנה למפרסם בתום לב מתוך חובה לעשות את הפרסום.

המשמעות של הלכת עיתון הארץ הייתה שהעיתון היה חייב להוכיח כי מה שפירסם הינו אמת! ומה אם בידי העיתון ראיות בלתי קבילות? מקור עיתונאי חסוי?עדויות שמועה?

בית המשפט קבע כי מסקר שנערך מרבית העיתונים השיבו כי לא היו מפרסמים את פרשת "ווטרגייט" אם מפאת החשש לתביעות לשון הרע.

לפיכך, קבע בית המשפט העליון כי אין צורך שהעיתון יוכיח אמת דיברתי, ודי כי יוכיח כי נהג באופן סביר, תוך הסתמכות על מקורות טובים, תוך מתן זכות תגובה, ולשם עניין בעל חשיבות ציבורית משמעותית, תוך אימות העובדות שבידו, תוך שמאמין בעצמו לאמיתות הפרסום, ותוך הבחנה בין עובדות, דיעות, וחשדות.

נקבע כי אילנה דיין הסתמכה על מקורות טובים, על עדויות חיילים בפלוגה של ר', על קטעים בזמן אמת, ועל חומרי החקירה.

זאת ועוד, דיין פנתה לר', אשר סירב להגיב, ואף פנתה לתגובת צה"ל והביאה את תגובת דובר צה"ל.

כן נקבע כי דיין השמיטה חומרים רלבנטיים, אך הדבר נעשה לשני הצדדים, כך שנשמר איזון סביר. בית המשפט השכיל להבין כי כתבה בת 20 דקות לא יכולה לשקף את מלוא האמת העובדתית, ככל שבכלל ניתן להגיע לאמת אבסולוטית שכזו.

עורכי דין לשון הרע עודד פרץ מסכים עם קביעת בית המשפט בעיקר בשל העובדה כי יש לזכור שהראיות שהיו קיימות בזמנו הספיקו להגשתו של כתב אישום נגד ר' !!

נכון כי ר' זוכה בסופו של יום, ואולם הנתבע צריך להוכיח כי האמת הייתה אמת בשעתה, קרי אמת בשעה בה נעשה הפרסום, ולא אמת ניצחית או אמת בדיעבד. גם עם זאת מסכים עו"ד לשון הרע עודד פרץ, שכן לתקשורת לו עומדים האמצעים החקירתיים אשר עומדים לזכות המשטרה.

בית המשפט העליון ביטל הלכה ישנה זו וסבר כי אבד עליה הכלח.

עורכי דין לשון הרע עודד פרץ מדגישים כי הלכה של בית המשפט העליון מחייבת את כל בתי המשפט, ורק בית המשפט העליון רשאי לשנות את הלכותיו שלו שקבע.  

עו"ד לשון הרע עודד פרץ מדגיש כי פסק דין זה בעצם מגדיל את כוחה של התקשורת, וזאת בזמן בו חברי כנסת מסויימים מנסים להגביל את חופש הביטוי, וראה הצעתו של ח"כ יריב לוין לעניין התיקון לחוק לשון הרע וכולי.

בית המשפט קבע כי אמצעי תקשורת רשאי להשתמש בשינויי עריכה סבירים ובקולות רקע, ובצילומי אילוסטרציה וכל עוד אין המדובר בעיוות של המציאות, ואין זה תפקידו של בית המשפט להציע דרכים חלופיות למלאכת העריכה. עורכי דין לשון הרע עודד פרץ מסכים עם קביעה זו. בית המשפט העליון קבע כי המחוזי שגה בכך שדיקדק והחמיר יתר על המידה בשיקולי העריכה והיצירה.

בית המשפט גרס כי יש להתחשב בעובדה כי פניו של ר' טושטשו, כי שמו לא נחשף, כך שמוזערה הפגיעה בו.

זולת הגנת סעיף 15 (2) נפסק כי לדיין עומדת גם הגנת אמת דיברתי, וזאת חרף הגוזמא שבתיאוריה, המהווים פרט לוואי שאינו משנה את העובדה כי הדיווח היה אמת ברובו.

כאמור, בית המשפט קבע כי די לו לנתבע שיוכיח את הגנת אמת לשעתה, ואין צורך בהוכחת אמת בדיעבד.

בית המשפט מצא את חברת "טלעד", להבדיל מאילנה דיין, כאחראית בלשון הרע ביחס לשידור הפרומו, וחייבה בהוצאות ע"ס 100,000 ש"ח.

בית המשפט רומז כי אין לחייב נתבע לפרסם סעד של תיקון או הכחשה או התנצלות אם הנתבע אינו מאמין בכנות בתיקון. עו"ד הוצאת דיבה עודד פרץ מסכים שכן לא ראוי כי החוק יעודד צביעות.

משרדו של עורך דין לשון הרע באינטרנט עודד פרץ עוסק בליטיגציה ובייצוג בבתי משפט, ובתביעות בגין לשון הרע והוצאת דיבה בפרט.

ויודגש כי קיימת חזקה לפיה כאשר בחשבון פייסבוק מופיע שמו ו/או תמונתו של אדם, חזקה כי הוא שאכן כתב את הדברים. משרד עורכי דין לשון הרע בפייסבוק עודד פרץ מבהיר כי מסמכי אינטרנט ופייסבוק הינם קבילים כראייה בבית המשפט. גם בפייסבוק, כמו בכל מקום אחר, לא כדאי להוציא דיבה ולשון הרע!!

בתיק תמ"ש (ב"ש) 21757-10-11 פלונית נגד אלמוני ניתן פסק דין מצויין לעניין הוצאת דיבה ולשון הרע בפייסבוק. בית המשפט קבע כי פירסום על "קיר" הפייסבוק הינו פירסום המוני שהופך לנחלת הכלל. עורך דין לשון הרע בפייסבוק עודד פרץ מסכים עם הקביעה לפיה פרסום דיבה בפייסבוק הינו חמור יותר מאשר בעיתון. במקרה זה קבע בית המשפט כי הקללות והגידופים בפייסבוק עולים כדי הפרה של חוק איסור לשון הרע,התשכ"ה-1965 ובצדק.


משרד עורכי דין לשון הרע באינטרנט עודד פרץ מדגיש כי פסיקת בתי המשפט כיום בדיני לשון הרע והוצאת דיבה הכירה בכך שהפייסבוק בפרט והאינטרנט בכלל הינם כיכר העיר החדשה. פעם עטפו את הדגים של היום עם העיתונים של האתמול, אך היום פרסום דיבתי יכול להיוותר ברשת האינטרנט לדיראון עולם.

משרד עו"ד הוצאת דיבה עודד פרץ מדגיש כי הפייסבוק איננו עולם חוץ-משפטי, ויש להיזהר מפירסומי לשון הרע בפייסבוק, וכן לכבד זכויות יוצרים וקניין רוחני, גם בפייסבוק ובכל מקום אחר ברשת האינטרנט.


עורך דין לשון הרע עודד פרץ מפנה למספר תביעות הדיבה הרבות המוגשות בבתי המשפט ביחס ללשון הרע באינטרנט ובפייסבוק. פרסום לשון הרע יכול להעשות גם בטוויטר, ובכל רשת חברתית, לרבות בוואטסאפ.

כן מטפל משרד עו"ד לשון הרע בפייסבוק עודד פרץ בקובלנות פליליות בלשון הרע ובגין פגיעה בפרטיות.

אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי מחייב מטעם עורך דין הוצאת דיבה בפייסבוק עודד פרץ.

הזכויות שמורות, עורך דין לשון הרע עודד פרץ.

 
 


נשמח לעמוד לשירותכם:

location, location, map, marker, pin
phone, phone, contact, telephone, support, call
phone6, phone, contact, telephone, support, call
print, print, printer
bubble13, bubble, comment, chat, talk

 

בני וו. רייך 21, נתניה
 
טל' רב-קווי: 052-3266589
 
פקס למייל: 5273133 -77 -153
 
דוא"ל: odedperetzadv@gmail.com
 
 עורך דין לשון הרע  |  עורך דין מקרקעין  |  עורך דין ליטיגציה

נשמח לעמוד לשירותכם:

location, location, map, marker, pin
phone, phone, contact, telephone, support, call
print, print, printer
bubble13, bubble, comment, chat, talk

בני וו. רייך 21, נתניה
טל' רב-קווי: 052-3266589
פקס למייל: 5273133 -77 -153
דוא"ל: odedperetzadv@gmail.com

 עורך דין לשון הרע  |  עורך דין מקרקעין  |  עורך דין ליטיגציה